לא מאהבת מרדכי

15 נובמבר 2010

לא מאהבת מרדכי

מנהג ישן בא למדינה.  כל החלטה, גם המעולה ביותר של ממשלת נתניהו זוכה לחרפות וגידופים או להתעלמות חשודה במפלגות היריבות ובפרט באמצעי המדיה השונים.

מחנה השמאל ההזוי-גנטית פועל לעיתים בניגוד לצו מצפונו ושליחותו הסוציאליסטית ומצביע בכנסת כנגד החלטות ממשלה הנוגעות בלוז האידאולוגי שלו עצמו.  אין הדבר בא מפאת אהבת מרדכי (טובת מדינת ישראל על ענייה וחלשיה), אלא משנאת "המן" (בנימין נתניהו).

כאשר עולה ממשלת ימין לשלטון הרי לטעמם של מסיתי השמאל היא אינה מיצגת את כלל העם.  ה-ראיה, פסטיבל רבין אשר כולו הפגנה שמאלנית קיצונית כנגד שני שלישים מהעם (אופס, במקרה גם הרוב), ניראה למשובטטים הגנטים הללו ארוע תקין.

מאידך-גיסא, משעולה ממשלת השמאל לשלטון לפתע פתאום "שילטון החוק" חיוני מעין כמוהו, החוק שלהם, לא החוק שלנו כולנו.  על 'שילטון מדינת החוק' מעולם לא שמעו או למצער פשוט מתעלמים.

קונצנזוס חד אג'נדתי

באם שולט השמאל, הקונצנזוס חייב להשמר באדיקות.  אך אותו הקונצנזוס נעלם בראיית משובטי השמאל כלא היה משעולה הימין לשלטון.  וכי כבר שכחנו את הפגנות השמאל בכיכרות 'בועת תל-אביב' בזמן מבצע עופרת יצוקה?  שהרי הללו לא הפגינו כנגד "הרג ילדים" רחמנא ליצלן.  הם היפגינו כנגד זכותה של ישראל להגנה עצמית למול מטר אלפי הרקטות והפצמ"רים על ישובי הנגב המערבי.  ובאם הגנה עצמית אינה קונצנזוס, בכל מקום ואתר בעולם, גם במיקרונזיה, הרי שאיננו יודעים כניראה קונצנזוס מהו.

מי שמאמין כי הפגנות השמאל האנרכיסטי בשיח' ג'ראח באות מפאת דאגת המטורללים הללו לערביי מזרח ירושלים, שיקום (אופס, מספר נמוכי מצח אכן קמו).  כל שמנהיג את קבוצות השמאל הקיצוני בהפגנותיהם שם הוא הבאשת ריחה של מדינת ישראל, הבאשת ריחנו כולנו, הבאשת ריחו של הרוב הברור במדינת ישראל.  "הומניות", "זכויות אדם", "שלום אמת"?  אל תצחיקו אותם, הם הרי אינם יודעים אף פירושן של מילים אלו לאשורן.

אנו לומדים על הפרובוקציה המתוכננת לפי הימצאות גורמי מדיה מכל העולם עוד לפני שהיגיע המפגין הראשון לרחוב.  כל הפרופסורים מפקולטות "הרוח והצילצולים" המפוקפקים הללו (באשר הללו ממנים את עצמם וכך יש לחשוד בכשירותם האקדמית), ותלמידיהם נילושי ושטופי המוח נימצאים שם ברחובות במטרה אחת והיא לקעקע את השלטון שאינו לגיטימי לטעמם במדינת ישראל ולעזאזל עם-ישראל ומדינת ישראל.

ה"תשובה" לתמלוגי הגאז

כאשר ניטש הוויכוח על תמלוגי הגאז אין המהות משחקת כלל תפקיד בוויכוח.  שוטמי הממשלה מהשמאל (למעט מעטים ישרים בודדים) מתנגדים להעלת תעריפי תמלוגי הגאז עבור המדינה גם אם ברור להם כי הגאז שהתגלה הוא משאב לאומי וראש וראשון שייך לציבור.  העלאת תמלוגים אלו נושאים בחובם את הסיכוי העצום לשיפור אדיר במצבם של עניי וחולי ישראל.  ושוב, מה לא עושים כנגד ממשלת הימין השנואה עליהם (והמוערכת מאד על כשני שלישים מהציבור).

ליבנו שותת דם ללחצו ודחקו של יצחק תשובה שיאלץ, מסכן שכמותו, להסתפק ברווחים עלובים, ממש מזעריים וזניחים של שמונה מליארד דולאר ולא בעשרה מיליארדים כפי שחשקה נפשו.  איזה מדינה גזלנית זו הדואגת לאזרחיה במקום לטייקוניה.  שוד ושבר, ממש כבר אי אפשר לחיות במדינה הזו הזוללת טייקוניה לארוחת בוקר.

והוא עוד מאיים עלינו בכך שיעצור את הפקת הגאז.  אדרבה שיעצור ויסתלק משם.  50 יזמים אחרים יקפצו בששון ובשמחה על עגלת ההפקה בתנאים השווים לכל מדינה מפיקת נפט או גאז.  נו, ניראה אותו.  הוא מאיים עלינו משל דמינו לילידים בפפואה המשוונית.

אנו ניזכור לכל השרלטנים, הצבועים, מעמידי הפנים, השקרנים, הכזבנים והחלולים הללו את פעולתם כנגד סיכויי חיסול העוני במדינת ישראל.  אנו ניזכור לכל מושחתי, עריקי וכלנתריי מפלגת "קדימה" את התנגדויותיהם ופעולתם להנצחת העוני במדינת ישראל.  אנו ניזכור לכל חלולי השמאל עד השמאל הקיצוני כי עניי ישראל מענינים אותם כשלג ד'אשתקד ובלבד שינכסו בראייתם הנהנתנית עוד כמה אלקטורים עבורם ביום הבוחר.

חדלות האישים של אנשי "קדימה", נו אלו עם "הפוליטיקה הנקיה" שלהם כבר עברה לעולם הבדיחה והחידוד, שהרי מניעת עוני בישראל אינה "פוליטיקה נקיה" מבית "הנקיה", זו פוליטיקת ביבים אינטרסנטית.

אנו ניזכור ונזכיר לציבור את דימעות התנין הצבועות באשר למיליון ומחצית המליון עניים במדינת ישראל בעוד אשר באותו הזמן ממש, הללו מקעקעים כל סיכוי לשיפור המצב מפאת אתננים פוליטים ואלקטורלים מופרכים (די יהיה לעקוב אחר נתיב השלמונים ו/או ההטבות שיזרמו לכיסי הח"כים "מהלובי" למען הטייקון תשובה).

אין קיימת מקריות בפוליטיקה המקומית.  ההתנגדות להעלאת תמלוגי הגאז, חשבון פוליטי מאחוריה.  במדה ומדינת ישראל תצא נישכרת יותר, מכאן שעניי וחולי ישראל יצאו כמובן נישכרים אף הם, הרי שמפלגת השילטון תוכר כמטיבה עם העם ומכאן (לטעמם של מטורללי השמאל הקיצוני וכלנתרי "קדימה"), הרי שיש לחסמם בכל אמצעי נכלולי ובזוי שבידם.  כאמור עניי עירם בוודאי שלא נימצאים לנגד עיניהם בדיצתם לקעקע את מפלגת השילטון.  בל ניתעה, במדה והללו הצבועים יגיעו לשלטון הרי מיד, ממש מיד יבואו עם שינוי התמלוגים לו הינם מתנגדים כעת מטעמים אלקטורלים ויעבירוהו כמובן כחוק כנסת.  אהה, ושעניי ישראל ימתינו במטותא מכבודם עד אז.

אמני השרלטות

וכי קיים התמימון היחיד בינינו המאמין באמת ובתמים במניעי-האלטרואיזם של חרם האמנים על תרבות העיר אריאל?  חרם תרבות כנגד מוסד תרבות? רק בישראל, אוי לאותה הבושה, זו דרכם ומשנתם של המטורללים.

כבכל ארוע בחיינו, "חפש את הכסף".  קרוב לוודאי כי תמלוגי האמנים בפרוטה הללו החלו מתדרדרים לפרוטה וזו דרכם למשוך תשומת לב וכותרות למען העצם הפרוטה.  על אלו נאמר "בור כרה ויפול רשע תחתיו".  

חרם האמנים חיזק את נושא התרבות באריאל וליכד את השורות בעם מאחורי העיר ללא השוואה לעבר.  נושא התרבות באריאל הפך לקונצנזוס בעם "בזכות" אלו אשר "באו לקלל ויצאו מברכים".  כעת כל שנותר לבקשם יפה הוא להחרים את כל התישבות יו"ש, שהרי אז יצא כל עם ישראל נישכר בהעצמת הקונצנזוס מאחורי ההתישבות הציונית הניפלאה הזו.

זו ההוכחה כי :האמנים" הללו מוטב להם שיתגדרו בארבע אמותיהם האמנותיות באשר הינם הדיוטות גמורים בנושאי פוליטיקה.  ובאם הינם הדיוטות גמורים, ניראה כי הינם גם אידיוטות גמורים באשר אינם מסוגלים להעריך נכוחה את תוצאות מעשיהם ומכאן מדוע זה ננהר להצגותיהם של מלככי מי האפסיים הללו?  מאמתי חייבים אנו לחלוק כבוד לאנשים בזויים?

חרם דה-לוקס מבקשים הם.  לטעמם זכאים הם להחרים כל שידבנו ליבם גם בעת היותם ברשימת מקבלי המשכורות מהציבור.  אך משמתנער הציבור ודורש את שלו ובצדק דהיינו, הפסקת תמיכתו הציבורית בשרלטנים אלו, לפתע ניפתח מעיין הדמעות, היללות, והתחנונים כנגד שבירת מטה לחמם דהיינו, אנשים בזויים אלו נוהגים מעשה "הקוזאק הניגזל".

אנו בהחלט כנגד חרם מאורגן באשר הינו מכליל ומכאן שרלטני, בעל הקשר גיזעני, מפלה ציבור ומכאן פסול.  מאידך-גיסא, ישקול כל פרט וישווה בנפשו באם ראויים האמנים המחרימים לצאת ורגליהם יבשות מתוצאות מעשיהם.  שהרי הם אינם עוללים בני יומם, אנשים בוגרים ומבוגרים המה המודעים היטב למעשיהם (אם כי רמת שיקוליהם זהה לרמת העוללים זבי החוטם).  ומכאן, רשאי וזכאי כל אדם להחליט באם להדיר רגליו מהצגותיהם ומחזותיהם, אם לאו.

המהרסים והמחריבים מבפנים

כמובן שאל לנו לשכוח את "הקרן לישראל חדשה" ועמותותיה החתרניות בתוככי מדינת ישראל.  הקרן שולחת זרועות תמנון, אלו העמותות החוץ פרלמנטריות המבצעות עבורה את העבודה המלוכלכת דהיינו, הכפשת מדינת ישראל מבפנים ובעולם הרחב על מנת להרוס, בפרוש להרוס את מדינת העם היהודי בארץ ישראל ולהקים על חורבותיה את מדינת כל אזרחיה הפלשתינית.  דרכי הקרן החדשה לישראל לחיסול "הישות הציונית" הינם העתק מדויק של דרכי החתרנות והרצח הקומוניסטי של המאה הקודמת.

לשם כך נידחקים פעילי הקרן ועוזריהם בעמותות החוץ פרלמטריות באותם סדקים אשר אינם עומדים לבחירת הציבור כגון, התקשורת, מערכת המשפט, האקדמיה, מערכת החינוך, משרדי ממשלה וכדומה,.כך שחופשים הם מביקורת ציבורית ומאפשרים לפעילים בם להשתולל ולדרך על צווארנו כאוות נפשם בעוד אנו כולנו חסרי אונים באשר לא הישכלנו ואין בנו האומץ לקום ולאמר עד כאן, תוך שבולמים את המחריבים מבפנים בחקיקה מתאימה.

לא טובת מדינת ישראל עומדת לנגד עיני מלעיזים ומהרסים מבפנים אלו, אלא מימוש מאוויהם "הליברלים אוניברסלים" בלבד.  לגבי דידם האודים המוצלים משואת אירופה מוטב כי לא היו ניצלים ומגיעים לארץ ישראל באשר "גזלו" את אדמתם של הערבים, אותם "פלשתינים" מהגרי העבודה מכל המזרח התיכון שהתקבצו לשבור שבר על גבם של היהוד.  רובם המכריע של הללו הינם מתיוונים לכל דבר וענין ומתעבים כל נגיעה ציונית ויהודית באשר לארץ ישראל.  הללו הינם יהודים אך בתואר, אך הינם גויים אנטישמים במבחן המעשה.

המסיתים לשם גיהנום

משך החודשים החולפים מחרחרת וצווחת כל התקשורת הישראלית: "הקפאת בניה".  הללו מטפסים על כל אנטנת פלאפון בדיצתם לארר את ממשלת ישראל "סרבנית ההקפאה" המעזה, שומו שמים להמרות את פי מלך ישראל (מוכתר התקשורת), חוסיין אובמה ולעמוד במריה כנגד חידוש הקפאת הבניה בשיטחי יו"ש.

כבר כתבנו חזור וכתוב כי יהיה אשר יהיה, תעשה ממשלה זו אשר תעשה, הרי התקשורת השוטמת תעניק לה מלא הדלי שופכין.

כמה אופייני, כתבתו בעיתון "ידיעות אחרונות" מיום שבת זה, של אחד השוטמים הראשים בתקשורת הישראלית. ברנש אפסיים בשם אטילה (ההוני) שומפלבי כבר אץ רץ ללעוג לנתניהו על "התקפלותו" בכך "שהסכים" לשלשה חודשי הקפאה נוספים.  השומפלבי הלזה הוא הסמן השמאלני קיצוני לכל הרע בעיתונות הישראלית, קריאת כתבותיו מבהירה מדוע זה כלבי השמירה הפכו לכלבים מכונמים.

עדיין לא היתה הסכמה להקפאה נוספת אלא רק דיונים בשביעיה (אתמאל, בינתים הנושא אושר חלקית).  גם אם תהיה הסכמה להקפאה (מוגבלת מאד),, ישראל בראשות נתניהו משיגה בתמורה יתרונות אדירים מהאמריקאים (חבילת ההטבות- הגלויה והניסתרת...) אשר אין סיכוי כי יעברו ברגיל תחת ממשלו הלעומתי של חוסיין אובמה.

אך לפני יומים חיצרץ במאמר מערכת (שוקן, "הזוי הארץ"), כי נתניהו שוב ביזבז זמן ונסע, "הנהנתן הלזה" עם בנו-שוד ושבר, לארצות הברית ל"מסע תענוגות חסר תכלית". וכעת, לאור תוצאות המסע, 'הפך השוקן לשוקת שבורה'.

ליבם של שרלטני התקשורת נחמץ בקרבם לנוכח עמידתו של נתניהו על צרכיה וזכויותיה של ישראל ושומו שמים, הוא גם מצליח בכך.

כל זאת כלל אינו מענין את מכונמי-התקשורת אשר זה עתה חרפו וגידפו את נתניהו על סרובו להמשך ההקפאה, וזאת לנוכח הצורך הבוער להכות בשנוא נפשם.  היתרונות הגלומים בחבילת ההטבות לישראל אינם כלל מענינם של שוטמי ישראל הללו (שהרי ישראל ממילא אינה כוס התה שלהם).

ובכן, באם תהיה הקפאה נוספת ובאם לאו, ניראה כי בראש ממשלתנו עומד אדם אשר טובת מדינת ישראל באמת ובתמים יקרה לליבו ומכאן כי יכולים אנו לסמוך על שיקוליו בעבורינו בלב שלם (גם אם באורח טיבעי נופלים שבבים בצידי הדרך מפעם לפעם).  אדרבה יאכלו המסיתים והמדיחים מהתקשורת את הלב (נקווה כי עד תום), אך שיירת ישראל תעבור.

כל שנותר הוא להזכיר לציבור ולעודדו להתלכד מאחורי האיכפתים לשלמות הלאום והעם היהודי בארצו לקראת הבחירות הקרובות ומשימה זו מוטלת על כותבי מאמרי הדעה וכתבי העיתונות החופשית (קטגורית, לא ידיעות, מעריב, גלי צה"ל ו"הארץ"), באשר הישועה כמובן שלא תגיע מכלבי התקשורת המכונמים המקעקעים את הדמוקרטיה במקום לשמרה ולנצרה.  ובהגיע יום הבוחר בעוד כשנתים , אל נא נסגיר את סיכויי קיומנו בידי מבקשי נפשנו ורעתנו לעיל, נטיל את הפתק המנדה את השרלטנות מחיינו לעוד ארבע שנים.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca

http://www.global-report.com/aroll/

http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf