לאחר כמה שנים של מוות, האם יתכן שסוף סוף עסקאות קרי טרייד (Curry Trade) חוזרות להיות אקטרקטיביות למשקיעים? קודם כל, נפתח בהסבר קצר על מהו קרי טרייד.
עסקאות קרי טרייד הינן עסקאות שבהן המשקיע לווה הון זול ומפקיד אותו במקום שבו יקבל ריבית גבוהה יותר. בלשון המסחר, שלא כמו בספרות האקדמית, נוהגים לקרוא לעסקאות אלה Carry Trade (עם "a") שמבטא בעצם העברה (Carry) של הון ממקום למקום. עסקאות אלה מבוצעות באמצעות שוק מטבע החוץ; לרוב מטבע המימון, המטבע בו לוקחים את ההלוואה, הינו היאן היפני, אם כי בסביבת הריבית הנמוכה של היום ניתן לקחת אותו גם בדולרים אמריקאים, פרנק שוייצרי וכן כל מטבע שבו ריבית הבסיס בו היא נמוכה מאוד. מטבע היעד, שבו מפקידים את הכסף, הולך לבנקים במדינות בעלי שיעור ריבית גבוה יותר כמו אוסטרליה, ניו-זילנד, טורקיה ואם רוצים להקצין עוד אפשר גם למדינות המתעוררות כמו הודו, ברזיל, סין ורוסיה (מדינות ה-"BRIC") ששם ניתן אף לקבל פער ריביות ניכר יותר. פערי הריבית יכולים לנוע בטווח של בין 2%-10% לטובת המשקיע. אז מה הקאטצ'? החסרון המשמעותי הוא כמובן החשיפה לשוק מטבע החוץ: אם לוויתי כסף ביאנים יפנים והפקדתי אותו בפקדון בלירות טורקיות, למרות שארוויח הפרש ריביות (תלוי בבנקים ובתקופה בה עשיתי את העסקה) של 5.5%-9% יתכן ואפסיד על העסקה. אם עשיתי זאת לפני הנפילות של שנת 2008 הפסדתי בין 20%-30% על הפרשי השער במט"ח. אם עשיתי עסקה כמעט בכל מטבע בעולם כנגד היאן היפני בתקופה זו, סביר להניח שהפסדתי על הפרשי שער. במילים אחרות, ייסוף מטבעות המימון בעסקאות מסוג אלה הינו הסיכון המשמעותי. סיכון נוסף עומד בפניי, הינו סיכון של שינויים בשערי הריבית אם כי לרוב סיכון זה הינו הרבה פחות משמעותי. עסקאות אלה גם ניתנות למינוף באצמעות חדרי עסקאות, מה שהופך אותן למסוכנות עוד יותר.
אם כך, זה די ברור שעסקאות קרי טרייד הן ספקולציה לכל דבר וודאי שאין בהם משום רווח מובטח, אבל כמו כל ספקולציה יתכן שהיא יכולה להתאים בזמן הנכון. אם נמקד את הניתוח ביאן היפני, שמשמש מטבע המימון לכמעט כל עסקת קרי טרייד טיפוסית, יתכן והעיתוי כרגע יכול להיות קצת יותר טוב מבעבר. יפן, בדומה לישראל לכאורה, הינה מדינת מוטת יצוא וכרגע סובלת ממטבע מקומי חזק מאוד שחונק את היצוא. אך בעוד שבישראל הייסוף מלווה בצמיחה כלכלית ענפה שמתבטאת בנתוני תל"ג לנפש גבוהים, רמת אבטלה בשפל ורווחיות גבוהה לחברות ביפן המצב שונה באופן מהותי. עד היום עוד לא הצליחה יפן להתאושש מבועת הנדל"ן בתחילת שנות ה-90 ובטח עוד לא מהמשבר הפיננסי העולמי שפקד אותנו לאחרונה בשנת 2008. מנקודת מבטם של הנגידים, בעוד שהנגיד בישראל (למרות התערבותו בשוק המט"ח) יכול מעט להרשות לעצמו שלא להלחם בייסוף המטבע המקומי – כי יש נתונים אחרים ש"מכפרים" על כך, הנגיד היפני סבוך בבלאגן גדול יותר. בעוד שבישראל כבר הנגיד מתחיל במדיניות מוניטארית מצמצמת, העלאת ריבית אינה נראית באופק הקרוב ביפן, היא גם לא נראית באופק הרחוק. אינדיקטור שיכול להעיד על המחנק הכלכלי ביפן הוא מדד המניות המקומי. בעוד שמדד תל אביב 25, שהציג תשואה של 12% מתחילת השנה, בראש רשימת מדדי המניות המובילים לשנת 2010 עד ליום זה, עומד מדד הניקיי 225 עם תשואה שלילית של 12.5%, בתחתית הרשימה מבחינת תשואת מדדי המניות בעולם. לא מפתיע שלאחרונה התערב הבנק המרכזי היפני בחדות במסחר שבין היאן למטבעות אחרים על מנת להחליש את היאן. לאחר אינספור תוכניות חילוץ שכשלו מתברר לנגיד היפני שלא יוכל להמשיך ולתת ליאן היפני להתחזק ולחנוק את הכלכלה היפנית. נזכיר שהתערבות ממשלתית על מנת להחליש מטבע מקומי הינה "קלה" יותר מבחינת הבנק המרכזי מאשר המקרה ההפוך, שבו צריך הבנק המרכזי למכור יתרות מט"ח אחרות שברשותו (שמוגבלות), כאן הוא צריך להדפיס כסף או לחילופין להנפיק אג"ח מקומי ולקלוט יתרות מט"ח זרות בדומה לנעשה בסין. אומנם להתערבות מסוג זו יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת, אך בדומה לטיפול כימותרפי - לעיתים על מנת להרוס את הגידול ההרסני לפעמים יוצרים נזקים למערכות הבריאות. כנ"ל גם במקרה הזה.
אז נכון, הכל יכול לקרות, וישנם ספוקלנטים שנלחמים עם הנגיד היפני ואולי ישיגו את מטרתם בזמן הקרוב, אולי גם במשך שנה הקרובה. אך ברמות שפל היסטוריות של 80 יאן לדולר וכן רמות נמוכות יותר מ-80, תתקשה יפן לחזור ולצמוח. נזכיר שהפעם האחרונה שהיאן היה ברמות האלו היתה לפני 17 שנה. אם נסתכל בעינו של משקיע אשר אופק ההשקעה שלו הוא של כמה שנים, יתכן שרמות אלו יהיו בדיעבד רמות שפל. כל החלשות מטבע כמובן מוצמדת להפרש הריביות שנותר בידי המשקיע. לדוגמה, בטווח השקעה של 5 שנים שבו ישנו 5% פער ריבית והחלשות מטבע (יחסית) של 10% מסתכמת בתשואה כוללת של 40.4% שהיא תשואה שנתית ממוצעת של קצת מעל 7%. אם יחזור היאן לרמותיו הנמוכות הקודמות של כ-100 יאן לדולר אמריקאי (כמובן שתלוי במטבע בו משקיעים את הכסף) מדובר בפיחות של 25% אחוז שיבטא תשואה שנתית ממוצעת של 9.8% במטבע המושקע (בהנחה שההחלשות תהיה דומה) וכן הלאה.. גם אם ניקח הנחה סבירה ביותר שהיאן היפני ישמור על רמות אלה ב-5 השנים הקרובות ולא יתחזק הרי לנו פער ריביות שעומד לטובתנו.
ומה לגבי מטבעות השקעה? זה כבר מקום למאמר אחר. הנטייה העולמית היום היא להשקעות בשווקים המתעוררים אך גם ישראל (הרחוקה) יכולה לשמש אלטרנטיבת השקעה עם תשואה שקלית של 4% לחמש שנים. להלן מידע על קומץ מדינות שיכולות לשמש מטבע השקעה:
מדינה
|
מטבע
|
ריבית בנק מרכזי
|
אוסטרליה
|
דולר אוסטרלי
|
4.75%
|
ניו זילנד
|
דולר ניו זילנדי
|
3.00%
|
הודו
|
רופי
|
5.00%
|
דרום אפריקה
|
ראנד
|
6.5%
|
טורקיה
|
לירה
|
6.5%
|
ברזיל
|
ריאל
|
10.75%
|
רוסיה
|
רובל
|
7.75%
|
סין (לא אפשרי)
|
יואן
|
5.5%
|
אז איך עושים עסקאות קרי טרייד? ניתן להיחשף לעסקאות מסוג אלה באצמעות חוזי Forward ו-Future, פקדונות, אופציות שונות וכן ע"י שילובם באצמעות מוצרים מובנים (סטרקצ'רים). ניתן לבצע זאת בבנקים מקומיים וזרים, וכן בברוקרים השונים. לרוב, הגופים הזרים נותנים אפשרות לבצע עסקאות אלה בתנאים יותר טובים אך חשוב לבדוק בדיוק לאן הולך הכסף ומי ערב לו. ניתן לבצע עסקאות אלה גם במינוף, כלומר בסכום חשיפה גבוה מסכום ההשקעה או לחילופין ביצוע עסקה תוך שימוש בבטחונות נמוכים מהקרן – דבר המאפשר השקעת יתרת הכסף באפקים נוספים, אך מאוד רצוי להעזר בגופי ייעוץ מורשים על מנת להתאים את ההשקעה לצרכיכם.
אין באמור לעיל משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך וכן הכותב עשוי להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות אלה המוזכרים בכתבה זו.