בעבודתי, סקרתי את מודל FH ניתחתי את תוצאותיו, אתנקודות הכשל שלו ויצרתי תהליך דומה על נתונים מישראל. העבודה משווה בין שתי נקודותמבט לגבי הקשר בין חיסכון – השקעה וניידות ההון. בניידות הון מושלמת קיים קשר חלשאם בכלל בין ההשקעה המקומית והחיסכון שנוצר במדינה. מצד שני, אם קיימת קשיחותמוסדית המעכבת את זרימת ההון בין שתי מדינות, עלייה בחיסכון תתבטא בתוספת להשקעההמקומית. העדות הסטטיסטית על קשריהם של החיסכון וההשקעה כפי הובאה ע”י FH ואחריםמרמזת על כי האמת קרובה יותר לנקודת המבט השנייה.
בעבודתי הצגתי את האלמנטים המחלישים את חוסנו שלהמודל. כשלים לוגיים במודל וסקלת 0-1 היכולה לשמש ככלל אצבע בלבד לאמידת ניידותהון.גורמים אחרים יוצרים ספק באשר למשתנים האמיתיים היוצרים את הקשר החזק ביןהחיסכון וההשקעה: תנועה משותפת של חיסכון והשקעה היוצרת זהות ואנדוגניות. פיקוח עלהון המאפשר עמידה ביעדי הממשלה תוך יצירת קשר לוואי חזק לטווח ארוך בין חיסכוןוהשקעה.גודל מדינה חושף את רגישותו של המודל לבחירת המדגם מחליש את חוסנו ויוצרמתאם בין חיסכון והשקעה. מידת התיעוש במדינה משפיעה גם היא על גובה המתאם ביןחיסכון והשקעה כאשר זה חלש יותר במדינות מתפתחות.
בנתוני ישראל בשונה משיטת הניתוח של FH, השתמשתיבסדרות עיתיות תוך דגש על השלבים הבאים: בחנתי תחילה אם הסדרות אינןסטציונאריות(מבחן UNIT ROOT )ובאופן כללי קיבלתי כי הן מסוג (I(1.
לנוכח ממצא זה יכולתי להשתמש במבחן COINTEGRATION בכדי לבחון האם אכן מתקיים קשר בטווח הארוך בין החיסכון וההשקעה. באופן כללי ניתןלומר כי קשר בין I-S מתקיים בנתונים רבעוניים (ברוב המקרים) ואיננו מתקיים באופןעקבי בנתונים שנתיים. תוצאות הקשר בין סדרות I/Y-S/Y מבולבלות ולו בשל סטאציונריותשל I/Y בתקופות 1950-2001 ו- 1950-1976 ואולם מקיימות קשר כמעט עקבי לטווח ארוךבשימוש בנתונים רבעוניים. הקשרים בין סדרות ה- I-S-Y הצביעו על מתאם גבוה לטווחהארוך לאורך כל התקופות הנבדקות. מתאם זה איננו מפתיע כלל כיוון שבתיאוריית הצמיחההניאו קלאסית (מודל SOLOW ) צפוי הוא כי במצב של שווי משקל יציב חיסכון והשקעהחייבים להשתנות פרופורציונאלית לתוצר ולכן יגדלו באותה מידה.
מטרת עבודתי, לבחון האם מתקיים קשר לטווח ארוך ביןחיסכון והשקעה גם בישראל – הושגה ואומתה לאור תוצאות המבחנים שנסקרו לעיל. מאחרוהסדרות אינן סטציונריות ומקיימות קשר שייכות לטווח ארוך, יכולתי להפעיל רגרסיהמסוג OLS. תוצאות הרגרסיה נתנו אומדן כמותי בצורת מקדמי חיסכון לרמת ניידות ההון עלפי החלוקה לתקופות ותתי התקופות במדגם. ניתן להבחין בבעייתיות השימוש בסקאלת 0-1,לאור מקדמים גבוהים מ-1 ושליליים שהשגתי.
מצאתי כי השוואת תוצאות המקדמים עם מגמות ניידות הוןבמהלך ההיסטוריה הכלכלית של ישראל טומנת בחובה סתירות חמורות בין תיאוריה ומגמותבפועל. מזה יותר מעשור מתנהלת בישראל מדיניות מקרו כלכלית המיועדת לשלב את המשקהישראלי בכלכלת העולם. ביטויה העיקריים של מדיניות זו: הורדת מכסים בכדי לאפשר מעברחופשי של סחורות ושירותים, ביטול הפיקוח על מט”ח כדי לאפשר תנועות הון חופשיותושינויים מבניים שנועדו לשפר את המבנה התחרותי של המשק ולהקטין את חלקה של הממשלהבו. ליברליזציה במט”ח אינה יכולה להתקיים לצד שער חליפין קבוע כפי ששרר בישראל ביןפיחות לפיחות משך כ-40 שנה. לפיכך שער החליפין הוגמש בהדרגה במקביל לתהליךהגלובליזציה שהחל ב1989 כאשר נקבעה לראשונה רצועת ניוד אופקית וקביעתו הועברה לידיהשוק בשנת 1994. תוצאות מקדמי ביתא ברוב התקופות אינן מסוגלות להשתלב נכון עם המגמהבפועל.
להלן מסקנותיי:
בתת-תקופה ראשונה1950-1976 מודל FH איננו מסוגל להוותמדד המשקף נאמנה את ניידות ההון בישראל בשל הסתירה בין מקדמים נמוכים מאוד, בחלקםשווים לאפס(ומובהקים סטטיסטית) ובין העובדה שתקופה זו מרובת מגבלות וחסמיםומאופיינת במשטר שע”ח קבוע.
בתת-תקופה שנייה 1978-2001מודל FH איננו מסוגל להוותמדד מהימן לניידות הון בשל הסתירה בין מקדמים גבוהים מאוד בחלקם גבוהים מ-1 (לאמובהקים סטטיסטית) ובין העובדה שבתקופה זו הוסרו מרבית מגבלות ההון והחסמים עלתנועותיו תחת משטר שע”ח נייד.
רק בתת התקופה השלישית 1950-1984 משתלבת נכוןהתיאוריה עם מגמת הניידות בפועל. המשק עובר תהליך של שינוי במידת הליברליזציהומוצאים ביטוי לכך גם במקדמי החיסכון היורדים באופן חד.
תת התקופה הרביעית 1986-2001 חושפת סתירה נוספת ביןהערכים התיאורטיים ומגמת הניידות בפועל. במקום להעיד על רוח הפתיחות הנושבת לאחרתכנית הייצוב, מצביעים המקדמים על סגירות כלכלית ועל כמעט אוטרקיה כלכלית של המשקהישראלי.
לאור מדיניות הפתיחות שננקטה בישראל לאחר שנת 77ותוצאות שעלו לאחרונה ממחקר מקיף של 64 מדינות מפותחות שהוכיח כי ישראל נמצאת במקוםה- 20 מבין המדינות הפתוחות בעולם אחרי ספרד ולפני ניו זילנד ומלזיה, המסקנההמתבקשת היא כי מודל FH איננו יכול לשקף נאמנה את ניידות ההון בישראל.
לגבי השערות המחקר, מצאתי כי גובהם של מקדמי החיסכוןברובם מתיישב עם השערתי הראשונה לגבי מקדמים נמוכים למדינה קטנה ומפותחת כישראל.נוכח ממצאיהם של MURPHY (1984) ו-) CAPRIO AND HOWARD1984) כי מדינות קטנותמפותחות בעלות מקדם חיסכון נמוך מ- 0.6 יכולות להיחשב כבעלות ניידות הון, ניתןלציין כי רוב מקדמי החיסכון נמצאים תחת מקדם זה דבר המעיד על כי תיאורטית בישראלמתקיימת ניידות הון, בעיקר כשבוחנים את המקדמים הרבעוניים של מנות החיסכון וההשקעהמהתמ”ג. השערתי השנייה לגבי מקדמי חיסכון גבוהים בתקופות ריסון ושע”ח קבוע ומקדמיםנמוכים בתקופות פתיחות ושע”ח נייד, הופרכה. מצאתי סתירה בין הממצאים למעט תת-התקופההשלישית שנמצאה עקבית עם המודל.
התשובה על שאלת המחקר: ” מהי מידת הקשר בין השקעהוחיסכון והשפעתו על ניידות ההון ” מתחלקת לשניים: מידת הקשר כפי שהוכח סטטיסטית ע”יFH ומתוך מבחני COINTEGRATION בנתוני ישראל, נמצא גבוה לטווח הארוך ויציב אמפירית. חיסכון והשקעה אכן מקיימים קשר של שייכות ביניהם, אם כי הסיבה העיקרית למתאם עמומהועלולה לנבוע מגורמים חיצוניים והשפעות פנימיות אותן ציינתי בעבודתי.
השפעת מידת הקשר על ניידות ההון לפי FH פשוטהבאינטואיציה התיאורטית שבבסיס המודל. ככל שהקשר בין חיסכון והשקעה גבוה יותר,ההשקעה תלויה פחות בתנועות ההון וניידות הון נמוכה יותר (לכן בשל הקשר לטווח ארוךבין חיסכון והשקעה נכון יותר לאפיין את תוצאות FH תיאורטית כמדד לחוסר ניידות הון).ברם, לא תמיד יכולים מקדמי המודל לשקף באופן אמין את ניידות ההון בפועל כמו במקרהישראל. ככלל, לא ברור מהם הגורמים היוצרים מקדמי ביתא המשקפים נאמנה את המציאותהשוררת בתחום ניידות הון במדינה אחת ומחטיאים את מגמת הניידות במדינה אחרת. חידת FHנותרת לא פתורה.
בנתוני ישראל, אני יכול להניח כי נתונים לטווח ארוךיותר, כמו תתי קבוצות של 5 שנים ויותר או שימוש בסדרות נתונים ממוצעים היו מייצביםאת התנודתיות הרבה בנתונים הנובעת ממחזוריות העסקים המביאה לתנועה משותפת שלהחיסכון וההשקעה. השפעת מחזור עסקים דומיננטית תביא לתנודתיות לאורך זמן ללא מגמהכלשהי כיוון שזעזועי היצע וביקוש יכולים להשתנות בחדות לאורך השנים.
תנודתיות כזו טמונה לדעתי בנתוני עבודתי ותורמתלשבריריות הקשר בין חיסכון -השקעה וניידות ההון
בכל שאלה תוכלו לפנות אליי באתר : www.seminarion.co.il