רפורמה בענף
ענף החלב בישראל השלים לפני כשנתיים רפורמה מקיפה, שנמשכה 7 שנים. במסגרת הרפורמה, שנעשתה בשיתוף פעולה בין מגדלי הבקר לחלב והממשלה, השקיעו הצדדים יחד סכום בלתי נתפס של 2 מיליארד שקל. המטרה הראשונית שלנו הייתה שיפור איכות הסביבה ברפתות. רצינו רפת ירוקה יותר, שתאפשר פינוי בטוח של השפכים, הנוזלים והגללים בלי לפגוע באדמה ובמי התהום. אלא שבאותה הזדמנות בחרנו לשפר ללא היכר את תנאי המחיה והטיפול של הבקר. את פירות השקעת הענק רואים היום היטב בכל רפת: הפרות חיות במבנים גבוהים ומרווחים; הן נהנות ממערכות צינון ואוורור, שמקלות עליהן בימי הקיץ החמים; ומקבלות מזון איכותי ויקר מאוד. כמו כן, הוקמו מכוני חליבה מתוחכמים, עם ציוד מתקדם שמשפר את תפוקת החלב בלי לפגוע ברווחת הפרה ובבריאותה. להערכתי, כאיש מקצוע שבוחן את התוצאות, קפצנו ב-3-4 דרגות באיכות הסביבה, תנאי המחייה ובריאות הפרות. לפני עשר שנים הגישה שלנו נתפסה מהפכנית, אבל היום כל רפתן מבין את חשיבות הדברים. אני יכול לומר בוודאות שאפילו במדינות מובילות בתחום החלב באירופה הפרות לא נהנות מתנאים כמו בישראל.
פיקוח בריאותי
הרופאים הקליניים בודקים לפחות פעמיים בשבוע את עדר הבקר לחלב בישראל. הבדיקות בוחנות את בריאות הפרה הבודדת והעדר בכללותו. רמת הטיפול המקצועי והאינטנסיביות שלו כה גבוהות, שאין להן אח ורע בעולם. לא פעם רפתנים אומרים לי: "חבל שאנחנו לא בהמות".
אנחנו תמיד לוקחים בחשבון את צרכי הפרה, העגל והייצור. כתוצאה, תמותת העגלים מההמלטה ועד לגמילה נמוכה כיום מ-5%, לעומת כ-10% לפני עשור. גם מספר התאים הסומטים (אינדיקציה לחולי העטין) ירד: מ-500,000 לפחות מ-200,000 למ"ל חלב. אני גם יכול להבטיח שלא תראו בארץ פרות רזות. במובנים של איכות הייצור ובריאות הפרה, אנו בשורה הראשונה בעולם לצד הולנד, שוויץ ודנמרק.
באשר לפיקוח ובקרת התוצר, כל משלוח חלב מ-1000 רפתות וכ-150 דירים בישראל עובר 5 בדיקות עוד לפני כניסתו למחלבה. זאת בעוד בכל מדינה אחרת בעולם הבדיקות נעשות רק באופן מדגמי (2-3 פעמים בחודש). אצלנו בודקים חומרים מעכבים (אנטיביוטיות וסולפות), חמיצות (מדד לאיכות החלב), דם ומים (האם נמצאים בחלב), טעם וריח וכן מראה. היה ומגלים ליקוי, החלב נפסל לשימוש. ב-2008 פסלנו מיליון וחצי ליטר, כ-0.1% מכלל התוצרת. כך מובטח שדבר מעבר לחלב לא ייכנס לחלב.
מעבדות והורמונים
בנוסף לבדיקות הראשוניות שהזכרתי, מתבצעות בדיקות מעבדה מקיפות. בכל שנה מתכנסת ועדת מומחים לשאריות, במסגרתה נקבעת רשימה של 7-10 חומרים, שנוכחותם תיבדק בדגימות חלב. החומרים הם אלה שההסתברות להופעתם והנזק הצפוי מהם גבוהים. הרשימה מתחלפת מדי שנה במטרה לקבל מידע מהימן ועדכני. במסגרת ביצוע הסקר השנתי, רופאי ופקחי הלשכות הווטרינריות מגיעים באקראי ובמפתיע לכלל המשקים. הם לוקחים כ-1800 דגימות למעבדה לגילוי שאריות בחלב. שם נעשות להן מגוון בדיקות, והתוצאות מצוינות. התוצאות מפורסמות במלואן לידיעת הציבור באתר האינטרנט של השירותים הווטרינריים. אם חלילה נמצאת חריגה, נפתחת במקום חקירה אפידמיולוגית לשם גילוי הגורמים ומניעת הישנותם. במידה שהחלב כבר יוצר, מוצרים פסולים בחנויות מורדים מייד מהמדפים.
אני מבטיח ששום הורמון לא מוצא את דרכו לחלב. שימוש בהורמונים על פרות מותר רק באישור משרדי החקלאות והבריאות. הורמונים כאלה ניתנים לפרות כתרופות טיפוליות לכל דבר ורק על ידי הרופא המטפל. זאת, בניגוד להורמון הגדילה (BST), בו משתמשים בארה"ב (ומעולם לא בישראל) להגברת תפוקת החלב. בכל מקרה, אותם הורמונים קצרי חיים לא מספיקים להגיע בכלל לעטין הפרה, קל וחומר שלחלב.