בית החולים בריגהאם השוכן בעיר בוסטון, אשר עלה לכותרות כבר
בשנה שעברה, עת היה למוסד הרפואי שביצע את השתלת הפנים השנייה בתולדות ארצות הברית, הודיע זה מכבר על החלתה של תוכנית ניסיונית שתציע השתלת ידיים.
מאת: אריק קליין
ד"ר מתיו קרטי – כירורג שיקומי בהתמחותו, הודיע כי ישנם לפחות כחצי תריסר מטופלים אשר איבדו לפחות יד אחת, ואשר נמצאו כשירים לניתוח הלא פשוט. "אנחנו מאוד מתרגשים מהאפשרות להציע את הניתוח לחולים. ישנם כיום מספר רב מאוד של חיילים החוזרים מהחזית עם פציעות קשות בגפיים ואנחנו מאוד רוצים לעזור להם."
השתלות הידיים – הליך מורכב אך בר ביצוע
עד היום בוצעו ברחבי העולם פחות מ-50 השתלות ידיים כאשר רק שלושה בתי חולים בארצות הברית אזרו אומץ וביצעו את ההליך. ככלל, השתלות פנים וידיים נחשבות להרבה יותר מורכבות מאשר השתלת הכבד או הכליה משום שהמנתחים המבקשים לבצע השתלת פנים ו\או יד חיביים להיות הרבה יותר זהירים פן יפגעו בכלי דם ו\או עצבים רגישים שיגרמו נזק בלתי הפיך.
השתלת היד הראשונה בעת המודרנית בוצעה בצרפת בשנת 1998. עוד קודם לכן בוצעו מספר הליכים דומים בשנות ה-60 אך אלה הוכתרו ככישלון חרוץ מפני שלא נעשה שימוש בתרופות שמטרתן היה למנוע את דחיית הרקמות החדשות על ידי הגוף. כיום, מחוייבים החולים למשטר תרופתי ושיקומי הדוק במשך חודשים רבים לאחר הניתוח.
[למאמרים בנושא טכנולוגיה רפואית - אריק קליין ]
ההליך הרפואי עצמו מעלה שאלות אתיות כבדות משקל טוען ארט קפלן, מומחה לאתיקה מאוניברסיטת פנסילבניה, וזאת משום שנטילת התרופות החיוניות לשיקום לאחר הניתוח מחלישות הלכה למעשה את המערכת החיסונית ואף עלולות לגרום לסרטן ו\או למחלות זיהומיות. "בלי השתלת לב אני יכול למות, אך השתלת פנים ו\או ידיים יכולים לקצר את חיי משמעותית, אך יחד עם זאת אני דווקא בעד הניתוח מפני שהחולים יכולים לעשות את הבחירה בעצמם בהנחה והם מקבלים את כל המידע הרלוונטי מראש" סיכם קפלן.
"החלופה להשתלת הידיים, פרוטזת היד היא אולי טובה יותר כיום מעבר אך למרות הכל לא מדובר ביד לכל דבר – היכולות של הפרוטזה הינן מוגבלות ובסיסיות למדי" אומר ד"ר קרטי. מטרתה של ההשתלה היא להחזיר גם את המראה הפיזי של היד וגם את התפקוד – כך שהמטופל יוכל להבחין בין חם לקר או בין רך לקשה, וזאת לצד היכולת להחזיק בחפצים וללחוץ ידיים.
לא כל אחד יכול
על מנת להיחשב כזכאי להשתלה במסגרת התוכנית של בית החולים ברינגהאם, שתי ידיו של המועמד (או זו הדומיננטית לכל הפחות) היו חייבות להיקטע, ויותר מכך, בטרם הגישו בקשה להיכלל בתוכנית הניסיונית נתבקשו המועמדים לנסות פרוטזת יד במשך חצי שנה.
[למאמרים באבטחת מידע - אריק קליין ]
מרטי בוניק, מנהל בית החולים היהודי בלואיוויל, קנטקי, בו נערכה השתלת היד הראשונה מספרכ כי מושתל היד הראשון הצליח להשתלב היטב בחברה לאחר הניתוח שעבר לפני כ-11.5 שנים. "מבין 5 ההשתלות שנערכו כאן, אחת נכשלה, אך המטופל ביקש לעבור השתלה נוספת. הדחייה של האיבר, בין אם מדובר באיבר פנימי או ביד הוא הדבר שממנו אתה הכי מפחד" הוסיף בוניק.
גם בית החולים בקנטקי וגם המוסד הרפואי בבוסטון קיבלו מהממשל האמריקאי כספים שיועדו להשלמת הליכי ההשתלות. המדובר ב-13 מיליון דולרים ובכמעט 3.5 מיליון דולרים, בהתאמה.
המפגש בין בני משפחותיהם של התורמים לבין הנתרמים – החלטה לא פשוטה
אחת הסוגיות הטעונות ביותר בהקשר זה היא המפגש בין בני משפחותיהם של התורמים לבין הנתרמים משום שתרומה של פנים ו\או גפיים עליונות שונה במהותה מתרומה של איברים אחרים – המדובר בחלקי גוף החשופים לעיני כל ועל כן יש אין נוחות מסויימת.
שון פיצפטריק מבנק האיברים בניו אינגלנד מסכם "מי שחותם על כרטיס תורם מסכים הלכה למעשה לתרומה שאינה כוללת את ההשתלות המדוברות. במקרה כזה יש צורך בהסכמה מפורשת מצד משפחתו של התורם ו\או התורם עצמו כפי שהועברה בטרם מותו."
הכותב הוא אריק קליין מבעלי SAFESKY המתמחה בפרויקטים בתחום הטכנולוגיה הרפואית וננו-טכנולוגיה