כולנו מכירים את כוסות הנייר והקלקר החד פעמיות המיועדות לשתיית משקאות חמים כגון אספרסו, קפה או תה. כוסות חד פעמיות אלו קיימות זה כמאה שנה, וכיום מקושרות בעיקר לנושאים כגון קצב החיים המודרנים, נוחות ואיכות חיים גבוהה על חשבון משאבי הסביבה השונים, אולם תחילתם של כוסות הנייר החד פעמיות הייתה שונה לגמרי והחלה על רקע שמירה על היגינה ובריאות.
כוסות אספרסו חד פעמיות - סוגים שונים
קיימים סוגים שונים של כוסות אספרסו חד פעמיות, על בסיס חלוקה לחומר ממנו עשויה הכוס. הכוסות עשויות על פי רב מנייר מצופה בשעווה או בפלסטיק או עשויות כמקשה אחת מחומרים השומרים על חום המשקה כגון קלקר (PE) - חומר העשוי מנפט גולמי אשר פירוקו האורגני בטבע הינו איטי מאד, ו- PLA חומר פלסטי-אורגני המתפרק בטבע.
כוסות אספרסו חד פעמיות - היסטוריה
בתחילת שנות העשרים, הדרך המקובלת לשתות במקומות ציבוריים שונים כגון רכבות, בתי ספר ובתי חולים הייתה באמצעות כוסות משותפות עשויות זכוכית. לאחר כי נעשה שימוש בכוס המשותפת, היא הושארה ליד מיכל המשקה לשימושו של הצמא הבא בתור. בשנת 1907, לורנס לולן, עורך דין מבוסטון ארה"ב המציא מכונת שתייה למיים המקוררת באמצעות קרח. כיוון ולורנס חשש מחיידקים הוא צירף סוג חדש של כוסות למכונה אשר המציא - הכוסות החד פעמיות. לכוסות הללו הוא קרא בשם כוסות דיקסי. איש השיווק היו מור נחלץ לשווק כוסות חד פעמיות אלו לציבור, ובעיקר לחברות הרכבות, על בסיס טענה כי הן בריאות יותר.
מחקרו ומאמרו של אלוין דוידסון מאוניברסיטת לאפייט תחת השם "מוות בכוסות השתייה בבתי הספר" אשר עסק בסכנות הכרוכות בכוסות השתייה המשותפות אשר היו נהוגות במערכת החינוך הוביל לשורה תקנות במדינות רבות בהן נאסר השימוש בכוסות משותפות. המדינה הראשונה אשר אסרה על שימוש בכוסות משותפות הייתה פנסילווניה בשנת 1908.
עד לשנת 1917, נעלם השימוש בכוסות משותפות מרכבות ארצות הברית, חלקו בשל האיסור על שימוש בהן, ובמדינות בהן לא היה קיים האיסור - בשל דרישת הצרכנים.
נוסף על העלמותן של הכוסות לשימוש משותף בארצות הברית במערכת הרכבות ובבתי הספר, בצרפת התקבלה חקיקה לפיה יש להחליף כוסות לשימוש משותף בכוסות חד פעמיות למשקאות שונים ובינהם האספרסו אף בבתי החולים, לאחר כי הוכח כי מחלות רבות מועברות באמצעות השימוש בכוסות משותפות, וכי עלות ניקוי וחיטוי כוסות לשימוש רב פעמי עולה על מחירי כוסות חד פעמיות.
כוס הדיסקי נקראה במקור כוס בריאות, אך בשנת 1919 שינתה את שמה לכוס דיקסי על שם בובה אשר הייתה מפורסמת באותה התקופה.