חדרי קירור הם שמאפשרים את השפע הקיים במוצרי צריכה למאכל וכן תהליכיםשונים בחקר המדע והטכנולוגיה. הטמפרטורה הנמוכה מאטה תהליכים טבעיים, כגוןריקבון, חמצון ועוד. עם זאת, יכולתם של חדרי קירור להאט ולעתים אףלעצור תהליכים ביולוגיים הופכת אותם למסוכנים לאדם, דבר המצריך היערכותלשימוש נכון ולשמירה על בטיחות.
בין סכנות הבטיחות האופייניות לחדרי קירור:
היפו-תרמיה –אולי הסכנה הגדולה ביותר, הינה היפו-תרמיה –ירידה דרסטית בחום הגוף מתחתלרמות המאפשרות מחייה. לצורך הבנת העניין, די בירידה של 4 מעלות בטמפרטורתהגוף בשביל לגרום לגוף קשיי תפקוד קשים, ובסופו של דבר אף מוות.
כוויותקור – למרות סכנת ההיפו-תרמיה, כוויות קור הן המפגע הנפוץ ביותר, ובייחודבחדרי קירור המאופיינים בטמפרטורות נמוכות במיוחד. להגנה מפני כוויות קור, אנשיםהעובדים בחדרי קירור לאורך זמן צריכים להיות מצוידים בציוד מיוחד לשמירה עלחום גופם ולהגנה מפני כוויות, לרבות נעליים וכפפות מיוחדות.
הרעלהומחנק – בתנאים מסוימים, ובייחוד בחדרי קירור שאינם מאווררים כראוי,(בכוונה תחילה או כתוצאה מרשלנות) קיימת סכנה של מחנק, עקב שילוב של חוסרבחמצן בחללים סגורים וצריכה מוגברת של חמצן, עקב נשימה מהירה ושטחית יותרהמאפיינת את דרכו של הגוף להתמודד עם הקור העז. כמו כן, ישנה סכנה שלהרעלה, עקב גזים הנפלטים מחומרים גם בטמפרטורות אלה.
חוקיםלבטיחות בשימוש בחדרי קירור ובמקררים:
המחוקק ראה בסכנות אלהכמפגע כה מוחשי, שבחר לחוקק חוקים ותקנות במיוחד להסדרת השימוש במקרריםובחדרי קירור לשימוש ביתי ותעשייתי.
כך, למשל, לטיפול בנושא הבטיחותבחדרי קירור, קבע משרד התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה) תקנות, בשנתתשכ"ו 1965, לפי סעיף 5 לחוק למניעת מפגעים. התקנות הללו דנות בבטיחותבמקררים ביתיים ובחדרי קירור תעשייתיים. בהתאם לסעיף 3 בחוק, חדרי קירורחייבים להיות מצוידים במנגנון אשר יאפשר לפתוח כל אחת מדלתות חדר הקירור גםמבפנים, בכל מצב.
למעשה, החוק מחמיר עם תקנות הבטיחות של חדריקירור. במקררים ביתיים דורש החוק כי פתיחה מבפנים תתאפשר בכוח שאינו גבוהמלחץ של 7 ק"ג המופעל בניצב לדלת באזור הידית. לעומת זאת, דורש החוק כיבחדרי קירור ניתן יהיה לפתוח את דלתותיו מבפנים באמצעות כוח של אינו גבוהמלחץ של 500 גר' (0.5 ק"ג), בלבד, על כפתור או ידית בולטים אשר יותקנובמיוחד על כל אחת מן הדלתות. על מנגנוני הפתיחה להיות בולטים וממוקמיםבגובה שלא יעלה על 100 ס"מ (1 מטר) מרצפת חדר הקירור.
לצורך הגדרותהחוק, מקרר ביתי מוגדר כמקרר שנועד לשימוש ביתי, שקיבולתו מעל ל-60 ל'ופחות מ450 ל'.
מקרר שאינו ביתי (ובכלל זה חדרי קירור) מוגדר כמקררלשימוש שאינו שימוש ביתי, בעל קיבולת העולה על 60 ל'.