סדר פסח המסורתי מעוצב כדבעי,
בכל בית לפי טעמיו מנהגי עדתו. גם הסדר ההמוני, בקיבוצים, במסעדות, במלונות ובאולם אירועים התגבש כטקס קבוע,
המשתית את היצירתיות על סמלי המסורת.
יחד עם זאת עולה הצורך לעצב את האירוע מתוך תפישה חדשנית,
כיוון שלב לבו של החג הוא התחדשות אביבית ויציאה לחירות, כפי שמספרים שמותיו: חג האביב וחג החירות.
במה יכולה להתבטא חירות המעצב,
אם יבחר לשלב במסגרת הטקסית את הזיקה לאביב ולטבע עם ערכי אדריכלות ירוקה, כמתבקש בימינו ?
המקורות משופעים בסמלי יסוד שניתן להתאים לעיצוב מעודכן של סביבת האירוע.
בהפקה של עיצוב פנים אפשר להשתמש בחומרי מיחזור בצבעים מתכלים וכן בכמה חמרי גלם טבעיים:
- לעטוף את קירות המעברים בלוחות מחומר שקוף בצבע כחול, שיזכיר את הים שנחצה למעבר בני ישראל היוצאים ממצרים
- להציב פינה בדמות מבנה חלקי העשוי לבני בוץ מחוזקים בתבן, כהמחשה לבנייה המדברית של ערי מצריים בידי העבדים העיבריים.
- לעטר את הפתחים בסמלים יהודיים ובקמיעות, כגון עדיי מגן דוד, ריקועי החמסה או חצי פרסה, כתזכורת לאות החסינות של
בתי העיברים (כנגד מכת הבכורות)
- לפזר פינות תאורה דמויי נרות, להמחשת מכת החושך, וכן למנהג המסורתי לקרוא בהגדה של פסח לתוך הלילה
(עד "קריאת שמע של שחרית")
ראוי להדגיש את עיצוב כלי השולחן ואביזריו מחומרים ממוחזרים, החל במיכלי נצרים ועד למפות מסיבים מתכלים, כסמלים שיחזקו את הקו המרכזי של החג: הארעיות, המעבר הגמיש ממקום למקום, העזיבה הקלה של מגורי הקבע ושל הנכסים הבטוחים, הכרוכים בשיעבוד גופני ונפשי.
האיחוד המשפחתי במסורת החג, סביב הארוחה המשלבת ערכי תרבות וקולינאריות, יכול להתרענן בכיוון הקיימות הנעימה. אולי היווה המנהג של ההסבה סביב השולחן חלק מהרגשת הנינוחות של המשתתפים באירוע, במהלך ערב שלם, שעשוי לייגע יותר מהמצופה בארוחה רגילה. לכך דאגה ההגדה של פסח, במעין 'הוראות עיצוב' הכלולות בטקס ההסבה לשולחן.
כורסאות, ספות, מושבים רחבים בריפוד כרים רכים ימחישו בצורה הולמת את הרעיון להסב בנוח,
כמומלץ בקושיה הרביעית של 'מה נשתנה':
שבכל הלילות אנו סועדים בין יושבים ובין מסובין
הלילה הזה, הלילה הזה - כולנו מסובין
לאתר החדש של מכון קווים - http://www.cavim.co.il/