המלך ראמה הרביעי-'מונגקוט' הוביל תהליכי מודרניזציה בתאילנד .בתקופה זו למד לשונות סנסקריט, פאלי, לטינית ואנגלית, למד את מדעי המערב ואימץ את המשמעת הקפדנית של נזירי מון המקומיים. הוא גם עקב אחר המתרחש בעולם החיצון, וכשעלה לכס השלטון ב-1851 מיהר לכונן יחסים דיפלומטיים עם מספר מדינות אירופיות, ובכך הסיר מעל תאילנד את איום הקולוניזציה.
מונגקוט ניסה גם לנקות את הדת התאילנדית מסממניה המיתולוגיים ע"י התאמת מדעי-היקום הבודהיסטיים למדע המודרני, וייסד את כת הנזירים תאמאיוט, שהתבססה על המשמעת הקפדנית שהנחתה אותו בשנות נזירותו. הוא צמצם את הגבלות הסחר במדינה וחתם על הסכמי מסחר עם מספר מעצמות מערביות. הוא כונן רפורמות בחינוך בהתבסס על עקרונות אירופיים. מונגקוט היה המלך הראשון שהופיע בפומבי לפני פשוטי-העם מבני עמו.
בנו, ראמה החמישי 1868-1910, המשיך במסורת הרפורמות שהנחיל אביו, בעיקר בתחומי המשפט והממשל. הוא התחנך אצל מורים מערביים, ביטל את חובת ההשתטחות לפני המלך,. סיאם המשיכה ליהנות מיחסיה עם מדינות אירופה ועם ארה"ב: הונחו בה מסילות רכבת והוקם בה שירות ציבורי. מחד הצליחה הממלכה לחמוק משלטון אימפריאליסטי מערבי, אולם נאלצה באותה תקופה לוותר על שטחים לטובת הודו-סין הצרפתית (לאוס (1893), וכן לבריטניה - קמבודיה (1907), ובורמה (1909).
בנו, המלך ראמה השישי, שלט בשנים 1910-1925. הוא התחנך בבריטניה, ובמהלך שלטונו הנהיג רפורמות בחינוך, בכללן את חינוך החובה. הוא אף התאים את לוח השנה המקומי למערבי. בעידוד אוירה לאומנית עזה ורגשות אנטי-סיניים חזקים, נדרשו בתקופתו, כל הנתינים בצו מלכותי לאמץ שמות משפחה תאילנדיים-מהלך שנועד לחקות את השיטה האירופית ולשרש את השמות הסיניים.
לאות תמיכה במדינות ההסכמה, שלח ראמה החמישי במלחמת העולם הראשונה 1300 חיילים תאילנדיים לצרפת ב-1918.
המאה העשרים הפיכת .1932בימי שלטונו של המלך ראמה השביעי (1925-1935) הנהיגה קבוצה של סטודנטים תאילנדיים, הפיכה ללא שפיכות דמים כנגד שלטון המלכים האבסולוטי בתאילנד. ההפיכה המוצלחת הובילה לכינונה של מונרכיה חוקתית שהתבססה על מודל בריטי, ובראשה גוף מעורב של אזרחים ואנשי צבא.
ב-1934 הוציא המלך את הפוליגמיה מחוץ לחוק, ובכך הניח את היסודות למוסד הזנות הפורח בחברה התאילנדית של ימינו.
שם הממלכה שונה מסיאם לתאילנד עם הקמת הממשלה הדמוקרטית בשנת 1939. שמה האנגלי של תאילנד שונה לסיאם ובחזרה לתאילנד מספר פעמים. כיום נותר שמה התאי הרשמי: פּראטֶת תאי (מדינת החופשיים), ובאנגלית, תאילנד.
במהלך הפלישה היפנית לדרום-מזרח אסיה במלחמת העולם השנייה, צידדה הממשלה התאילנדית ביפן ואף הכריזה מלחמה על ארה"ב ובריטניה, אך לא הייתה פעילה במלחמה זו.
מאז הפיכת 1932 תלויה הישרדותו של כל מנהיג פוליטי בתאילנד בתמיכתו של הצבא, מאז התקיימו בתאילנד 18 הפיכות צבאיות. ב1991 אשרר בית המחוקקים התאילנדי חוקה חדשה, ולפרלמנט ממונים 270 נציגים בבית העליון מול 360 נבחרי ציבור. החוקה הבטיחה גם את הותרת רוב הכוח בידי הצבא, ללא קשר לזהותו של ראש הממשלה הנבחר או לזהות המפלגות שירכיבו את הבית התחתון.
ביולי 1997 נפל המטבע המקומי, וכלכלת המדינה התרסקה והגיעה למצב של קיפאון מוחלט. תאילנד סבלה מגירעון ענק במאזן התשלומים, חוב חיצוני עצום ויתרה דלה של מטבע חוץ.
ב-1997 אישר הפרלמנט חוקה חדשה, ה-16 במספר מאז 1932 והראשונה שכוננה ממשלה אזרחית. החוקה שיקפה רבות ממטרותיה של התנועה למען הדמוקרטיה וכללה מנגנוני בקרה שנועדו לפקח על התנהלותם של נבחרי ציבור ועל מועמדים פוליטיים ולהגן על זכויות האזרח.
המאמר באדיבות אלי ארוסי מדריך טיולים