בדיקת פוליגרף היא אחד האמצעים הטכנולוגיים הבודדים שבאמצעותם ניתן לקבוע האם אדם דובר אמת או לא. גם אם ניחנו באינטואיציות טובות לגבי אנשים, וגם אם אנחנו רואים בעצמנו כמי ש"יודעים לקרוא אנשים", עדיין מדובר בתחושות פנימיות בלבד, שמבוססות לכל היותר על שפת הגוף והאינטונציה של האדם שמדבר עימנו. לעומת זאת, בדיקת פוליגרף היא אמצעי חיצוני ובלתי תלוי לבדיקת אמינותו של אדם, על בסיס שינויים פיזיולוגים שמתרחשים בגופו בשעה שהוא עונה על שאלות ישירות.
ובאותה נשימה חשוב להזכיר שתוצאותיה של בדיקת פוליגרף אינם קבילים כראיה משפטית. המשמעות היא שגם בתי המשפט הבינו שבדיקת פוליגרף אינה יכולה לספק תשובות ברמת ודאות של 100% לגבי אמינותו של אדם. ישנם אנשים שיכולים "לעבוד" על מכונת הפוליגרף ולהסתיר את אי-אמינותם. ומנגד, ישנם אנשים אמינים שבדיקת הפוליגרף קבעה כי הם אינם דוברי אמת רק בגלל שהם התרגשו מאוד בזמן הבחינה.
אך למרות זאת, בדיקות פוליגרף הן עדיין נפוצות ומתקיימות מדי יום בכל רחבי העולם בנסיבות שונות. שוטרים ועורכי דין נוהגים לשלוח חשודים, מתלוננים ועדים לבדיקה במכון פוליגרף רק כדי לדעת האם כדאי להמשיך בכיוון חקירה מסוים או בתביעה / קו הגנה מסוים. גם עיתונאים שולחים מדי פעם מושאי סיקור בפרשות מרכזיות, שבהן לא ברור מי דובר אמת, לבדיקת פוליגרף (למשל עיתון "ידיעות אחרונות" ששלח את המתלוננת א' בפרשת נשיא המדינה משה קצב, לבדיקת פוליגרף ביותר ממכון פוליגרף אחד, כדי לבדוק האם גרסתה היא אמינה).
גם מעסיקים משתמשים בשירותיו של מכון פוליגרף כדי לבדוק את אמינות העובדים בחברה או את המועמדים למשרה בחברה. מכון פוליגרף יכול לספק למעסיקים כלים טובים למדי שיסייעו להם בקבלת החלטות לגבי העובדים שהם מעוניינים להעסיק בחברתם. ואכן, מעסיקים רבים דורשים ממועמדים למשרות בחברתם לעבור בדיקת פוליגרף ו/או מבחן אמינות כדי לבדוק את התאמתם למשרה.
עבור חברות רבות, ההתאמה של עובד למשרה מסוימת לא מתבססת רק על ההשכלה והניסיון התעסוקתי שלו. מעסיקים רבים מעוניינים לעמוד על טיב אופיו ותכונותיו האישיות של מועמד למשרה בטרם הם מחליטים האם לקבלו לתפקיד או לא. עבור תפקידים רבים חשובות תכונות אישיות כמו: אמינות, יושר, מוסר עבודה, הרגלי דיווח, נאמנות למעסיק, היעדר עבר פלילי ועוד. בפני מעסיקים אלו עומדים שני כלים שבאמצעותם יוכלו לבדוק האם למועמדים למשרה יש את התכונות המבוקשות: בדיקת פוליגרף ומבחן אמינות.
בבדיקת פוליגרף הנבדק מחובר למכונה שעוקבת אחר השינויים הפיזיולוגיים שלו (קצב הדופק, לחץ דם, שינויים בזיעה וכדומה) בזמן שהוא משיב לשאלות ששואל אותו הבודק. את השאלות ניתן להתאים לכל נבדק, והתשובות להן חייבות להיות כן או לא.
מבחן אמינות הוא בדרך כלל מבחן ממוחשב, שבו הנבדק צריך להשיב על סדרה של שאלות קבועות, שחוזרות על עצמן בניסוחים שונים. במבחן אמינות בודקים גם את העקביות של הנבדק בתשובותיו, וגם את מהירות התשובה לשאלה. גם במבחן אמינות אין וודאות של 100%, וכבר קרו מקרים שבהם מועמדים שהצטיירו כ"אמינים מדי" לא התקבלו למשרה.
ולבסוף, מעסיקים יכולים לערוך בדיקת פוליגרף תקופתית לעובדים הקיימים בחברה, גם כאמצעי הרתעתי וגם ככלי לאיתור עובדים שפגעו באינטרסים של החברה: גנבו מהמעסיק, לא דיווחו על עבירה פלילית של אחד העובדים, הדליפו מידע למתחרים וכדומה.