הצמח הנכון בגינה ,כף יד מושטת אל על,
זה כל הדרוש לקבלת פרפר מחמד בגינה.- מאת לאה ודובי בנימיני
הילדים בגן שרים "בוא אלי פרפר נחמד שב אצלי על כף היד...", הגננות והילדים לא באמת מצפים שהפרפר ינחת על כף ידם, אבל מסתבר שלכל סיפור ושיר יש בסיס מוצק.
ישנם שני פרפרים בארץ המתאימים בהתנהגותם לכך נימפית היערה ונימפית הסרפד. המפתח להבאתם לגינה הוא שתילת הצמחים הפונדקאים הנכונים – יערה איטלקית וכתלית יהודה.
יערה איטלקית (צמח בר)
יערה איטלקית (בר) הינה הפונדקאי המושך את נימפית היערה לגינה. כיצד נצליח להביאה ולהשאירה כדיירת קבועה בגינתנו? נשתול את היערה האיטלקית על גדרות הגינה. רצוי לפחות שני צמחים. לא רחוק מן הפונדקאים יש לבנות רחבה בקוטר של לפחות שלושה מטרים ומסביבה צמחי צוף לפרפרים. רצוי שלא יהיו עצים גבוהים בסמוך לרחבה כיון שעליה להיות מוצפת באור השמש בשעות 9:00 עד 15:00. בביתי בבית אריה שתלתי שתילי יערה קטנים ועבר זמן רב עד שכיסו את גדר הגינה ולכן תהליך הגעת הפרפר מהטבע לגינה ארך כחמש שנים. ניתן לקצר בתהליך אם נשתול צמחים גדולים יותר. היערה שייכת למשפחת היערתיים אלה שיחים או עשבים רב שנתיים בעלי עלים נגדיים. בישראל ידועים שני מיני בר ומין אחד תרבותי של יערה המשמשים כפונדקאים. הפונדקאי המועדף היא היערה האיטלקית - צמח בר הזקוק לשמש מלאה או חצי צל ויכול לשמש כצמח מטפס או כגדר חיה. ליערה פרחים לבנים מצהיבים עם הגיל ומפיצים ריח מתוק המושך רפרפים. על היערה האיטלקית מטילים נימפית היערה ורפרף היערה הנדיר שנמצא רק באזור החרמון. את היערה האיטלקית מומלץ לקנות ממשתלות המתמחות בצמחי בר של ארץ ישראל.
נימפית היערה
נימפית יפהפיה זו בגווני שחור לבן עם ברק כחול בצידן העליון של הכנפיים וציורים בגווני לבן-אדום-שחור בצידן התחתון של הכנפיים היא אחד מהמינים היחידים של פרפרי ישראל שמוצאה מהמזרח. תפוצתה: בכל האזור ההררי של ישראל מרום 200 מ' ומעלה.
זמן המעוף: בשלוש עונות השנה מאפריל עד אוקטובר ומעופפת כמעט ברציפות מהאביב עד הסתיו עם פס האטה בחודשי הקיץ.
התנהגותה: זהו מין טריטוריאלי טיפוסי, הזכרים מעופפים לאורך דרכי עפר ושבילים בחורש, על שפת החורש ובאזורים סמוכים. לזכר עמדת שליטה בדרך כלל בקצה ענף ומשם הוא יוצא לגיחות פטרול על נחלתו שמשתרעת לאורך של 10-15 מטרים.
בוא אלי פרפר מחמד שב אצלי על כף היד, כאשר סוף סוף רואים את הזכר יושב בקצה הרחבה על ענף של שיח או עץ סמוך אנו יודעים שהצלחנו ועכשיו מתחילה ההנאה האמיתית; לבשו בגדים בצבעים לא בולטים (מומלץ צבע ירוק) היכנסו בזהירות לנחלת הפרפר, עמדו במרכז הרחבה הרימו את אחת הידיים כלפי מעלה. במצב זה שבו קצה היד הוא הנקודה הגבוהה ביותר ברחבה – יעופף הזכר ויעמוד על כף ידכם. אם אינכם מאמינים – ראו בצילומים המצורפים!
כתלית יהודה (צמח בר)
כתלית יהודה הינה הפונדקאי המושך את נימפיות הסרפד לגינה. אלו הם צמחים רב שנתיים נמוכים ועדינים הצומחים לאורך או על גבי חומות וקירות, בשמש מלאה עד הצללה קלה. כתלית יהודה הינה צמח נפוץ למדי והמצאו בערים, בעיקר בבתים וחומות ישנים מאפשרים את קיומה של נימפית הסרפד גם באזורים העירוניים של לב גוש-דן. כתלית זעירה וכתלית פורטוגלים משמשים אף כפונדקאים, אלו הם צמחים חד-שנתיים הדומים לכתלית יהודה, אך קטנים יותר במימדיהם. גם הסרפדים, כפי ששמו של הפרפר רומז, אף הם פונדקאים אהובים, אם בגינתכם פינות מרוחקות שאינכם מרבים לבקר בהם, תעזרו לנימפית אם תניחו לסרפדים לגדול בהם.
נימפית הסרפד
נימפית יפהפיה זו בגווני שחור קטיפה אדום ולבן מכונה באנגלית "The Red Admiral" ("האדמירל האדום"), מעופפת אצלנו בד"כ מהסתיו עד האביב כאשר באמצע החורף בימים קרים היא ישנה במקומות מסתור, בגזעי עצים, חורבות ועוד.
הבוגרים מגיעים אלינו בסתיו מהצפון ורובם חורפים אצלנו כשבאביב הם נעלמים וחוזרים למקומות מוצאם (יש להדגיש שזו מסקנה של התצפיות הרבות בפרפר זה בישראל ולא תוצאות מחקר מדעי שבו סומנו פרפרים ונלכדו מחדש לאורך נתיבי נדידתם).
מיד בהגיעם הם מתמקמים בנקודות קבועות בתוך ישובים וחורשים בישראל ונמצאים שם במשך שבועות וחודשים רצופים עד האביב. הבוגרים יושבים בד"כ על שבילים או ענפי עצים ומשם "מגינים" על הטריטוריה שלהם. תופעה זאת שלא זכתה לתשומת לב הציבור, ידועה בין חובבי הפרפרים ואלה מפיקים מכך הנאה מרובה.
אחד מחובבי הפרפרים המתגורר בשדה בוקר מדווח כל סתיו על הגעת נימפיות סרפד המתמקמות על ענפי העצים שבחצרות הבתים. בעיקר התפרסם "עץ הזית" שעליו נצפה כל שנה בוגר טריטוריאלי של הנימפית.
בגבעת השלושה גר צלם טבע וחובב פרפרים. לשביל ליד ביתו מגיעה כל שנה "אותה נימפית" המכונה על ידו "זרובבל". השנה הגיע זרובבל 5!
כמעט תמיד הנימפית מגיעה באוקטובר ונשארת על השביל שלה עד מרץ-אפריל. לא פעם הוא תהה אם אכן מדובר באותו פרט שיושב על השביל במשך חודשים, אבל צילומיו מוכיחים שכך הדבר! כנראה שהמידע על השביל "שלו" עוברת מאב לבנו והפרפר הצאצא התורן השנתי מעופף בסתיו אל אתר החורף שלו בגבעת השלושה. מי שלא מאמין - שיתבונן בסרטון שם הוא נראה "מדבר" אל זרובבל שלו הנענה לפנייתו ונעמד על כף ידו! (אפשר לראות סרט על כך באתר של אגודת חובבי הפרפרים www.butterfly.org.il ).
הכתבה נכתבה ע"י דובי בנימיני מחבר הספר "גינת הפרפרים בישראל" שהודפס השנה הזוכה להתעניינות רבה שמתחזקת בגלל המודעות הגוברת לאיכות הסביבה בישראל.
הפרפרים בגינה הביתית או בגינה העירונית-קהילתית הופכים למושא חלום של גורמים ירוקים וסביבתיים רבים.
הדוגמא האחרונה היא יוזמת עירית בת-ים להפוך את כל העיר לגן פרפרים אחד גדול. בצד רצוננו ל"טבול" בענן פרפרים צבעוניים בגינה ברור שפרוייקט שאפתני זה לא יתגשם ללא פעילות תמיכה ותכנון מקצועי שלנו.
אתר חובבי הפרפרים בישראל www.butterfly.org.il
.
l -