תופעה אוטואימונית מתרחשת כאשר המערכת החיסונית, שהיא חלק במכלול השלם שנקרא גוף, תוקפת מערכת/ איבר אחר באותו מכלול (גוף).
למה הדבר דומה?
שאמא, שהיא חלק בגוף המשפחתי, תוקפת את ילדה, שגם הוא חלק בגוף המשפחתי, במגמה להשמידו כאילו היה אוייב.
עוד דוגמא?
בני האדם, שמהווים חלק מהטבע תוקפים, מתוך גאווה, אנוכיות ונצלנות את משאבי הכדור עליו הם חיים.
אז מה הן, אם כך, הסיבות שיכולות להוביל לתופעה אוטואימונית?
- גאווה, אנוכיות, נצלנות, רצון לשליטה, ... וכד' (הבנו את הכיוון).
- אולי תחושת קינאה, תחרות, דימוי עצמי נמוך, בטחון פנימי מעורער...
- אולי בורות שבאה מחוסר מודעות,
- אולי תחושת כשלון וחוסר אונים מסתחרר - פגיעות ורגישות, שזו השפה בה אני יודע כרגע לדבר.
מה עושה המערכת הרפואית כדי להתגבר על תופעת התקיפה העצמית?
מרסנת/ משתקת/ מחסלת את המערכת החיסונית ה'פושעת'. נוקטת באלימות כנגד אלימות. נכון, זה מה שלימדו אותנו מימים ימימה. קיבלנו מכה מהשולחן, נחזיר לו, נכה אותו בחזרה. מה הוא חושב לעצמו השולחן הזה שרק הוא יפגע בנו? גם אנחנו יכולים. ..... מה עשינו? ברמה המעשית הפשוטה כעת כואב לנו ברגל, שם נתקלנו בשולחן וכואב לנו ביד, בה הכינו את השולחן. מתוחכם להפליא.
אז אם היינו רוצים לעסות את מקום הכאב ברגל, כדי לפזר את חומצות החלב, המצטברות במקום הפגיעה ויוצרות סטגנציה (תקיעות/ פקק תנועה) בזרימת נוזלי הגוף.. הרי שיד אחת כואבת לנו והשנייה נבוכה ומתבלבלת.. מי קודם למה???
כך גם הטיפול אותו מציעה הרפואה הממוסדת. המערכת החיסונית נבוכה ומתבלבלת בין מוכר לזר. תוקפת את הידיד כאילו היה אויב. תוקפת תוקפת, במגמה להשמידו עד כלות.
ואז באה הרפואה הממוסדת, זו שמגובה (או לא מגובה, רק לא מספרים לנו) במחקרים מדעיים אובייקטיביים ומראה למערכת החיסונית הסוררת הזו. מה שאת יכולה, גם אנחנו יכולים. נשמיד אותך עד כלות! כדי שלא תתקפי את שותפייך למכלול הגוף. ואז, גם אם יכולת להועיל באי אלו מקומות, הרי קטענו לך את הרגלים והידיים. עכשיו לכי תעסי את הכאב ברגל שקיבלה מכה מהשולחן... נראה אותך מתגברת על החומרים הזרים (כימיים) שהזרמנו אל המכלול שנקרא אדם/גוף/מערכת חיסונית.
איך הייתם מציעים להתייחס לילד בגוף המשפחתי?
בד"כ נרצה להבין איך אנחנו יכולים לסייע לו לצמוח ולהתפתח לאישיות יעילה בגוף החברתי ובעולם כולו. (לא נכנס כרגע לנושא ה'יעילות'. נראה שהרעיון מובן). נרצה ללמד אותו, למען ידע לפעם הבאה וכך ילך ויתייעל בהתמודדויותיו עם אתגרי חייו.
כך גם המערכת החיסונית שלנו. כאשר היא מצליחה להתגבר על אתגר זה או אחר, היא לומדת ובפעם הבאה/ באתגר הבא, היא חכמה ומנוסה ומתגברת בצורה הולכת ומתייעלת.
אם כך אולי נוכל להרחיב את ההבנה ולהסיק, שמחלות באות כדי לאפשר לנו ללמוד ולהתייעל במפגשינו עם אירועי/ אתגרי חיינו.
נרחיב עוד קצת.
כל אירוע מאתגר את המערכת ללמידה ולצמיחה אל מעבר למוכר ולממומש עד כה.
הבנה זו אנו מבקשים לזרוע בעולם. לא מלחמה ואלימות כי אם למידה והתייעלות.
בת-אור יסעור כהן
04-6277277