מסיבה עברית | הרוק הישראלי .
האמת העצובה היא שאין כל כך רוק ישראלי, מזה זמן רב, אמנם מאוד קשה להודות בכך ואף לכתוב את זה בריש גלי, אבל זו לדעתי המציאות. כמובן שקיימות להקות רוק והקטע של הרוק הישראלי לא נגמר עדיין, אבל אם מתבוננים על הרוק הישראלי בהיבט של פופולאריות ואהבת הקהל, בעצם מאז "היהודים", לא קם לרוק הישראלי מושיע והוא זרוק ללא מי שירים אותו מהרצפה ויחזיר אותו למרכז הבמה כמו שהיה בשנות השבעים השמונים והתשעים. בוודאי שיש בעייתיות גדולה מאוד בקביעה שסוג של מוסיקה לא קיים אם הוא לא פופולרי, מאוד בעייתי, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שהרוק הישראלי לא הביא איתו מזה שנים ארוכות בשורה מרעננת לקהל שוחר הרוק בישראל בפרט ולקהל הישראלי בכלל. אמנם מאז "היהודים" היו הבלחות חד דפעמיות של "סינרגיה" ושל "אלג'יר" עם אלבום המופת שלהם, אבל זהו, בזה זה התבטא, בכל אופן במוסיקת הרוק שעברה אל הקהל הרחב.
זה כבר דיון פילוסופי: האם דבר מה שלא מגיע לציבור איננו אמנות ? בוודאי שכן, אבל לעניות דעתי, אמנות מכל סוג שהוא נוצרת כדי לרגש, כדי לגעת, כדי לגרום לתנועה כלשהיא ומשהיא איננה משפיעה או נכנסת למרחב הציבורי מה ערך בה. לא נראה לי שבעוד עשור נגלה פתאום איזו להקת רוק נשכחת שפתאום תעלה ותצבור אהדה עצומה בישראל. אמנם "היהודים" בתחילת דרכם בכלל לא הושמעו וזמן רב לא היו בפלייליסט של גלגלצ ורק לאחר כמה שנים של יצירה והופעות, הם קיבלו סוף סוף הכרה המונית, שלצורך העניין הכרה המונית זה כניסה לגלגלצ עם כל הצער. אבל בכל זאת.
אולי הנציג הכי משמעותי של הרוק הישראלי בשנות השבעים היה אשליות של ניסים סרוסי שגם הוא נאלץ לעזוב את הארץ בבושת פנים לאחר שהותקף והועלב אל מול פני האומה בערוץ היחיד שהיה אז בישראל, חוץ ממנו היתה האגדה של שנות השבעים, להקת "תמוז" שעשתה רוק אמיתי מוצלח, מדהים, שהגיע לקהל רחב, וזכתה לאהדה עצומה בקהל הישראלי, כמה משיריה הפכו לנכסי צאן ברזל של הרוק הישראלי וללא ספק השפיעו אחר כך על שלום חנוך שהיה חבר בלהקת תמוז בדרכו להוציא את אלבום המופת של הרוק הישאלי "חתונה לבנה" בתחילת שנות השמונים.נראה כי מעולם לא חווה הרוק הישראלי פריחה, אהבה והכרה כמו שהוא חווה בשנות התשעים אך ספק רב, אם היה זוכה להגיע לכך אלמלא השורשים שניטעו בשנות השבעים והשמונים.
היום משמיעים רוק ישראלי בחתונות בדרך כלל בסוף האירוע, וסוג מוסיקה זה איננו מתאים לכל קהל, אישית נכחתי כאורח בחתונה שניצלה מכשלון גמור בגלל שהדי ג'י התחיל להשמיע רוק עברי משהו כמו 2300 והטריף את הקהל, אבל זה היה לפני שנים רבות, בסוף שנות התשעים כשהרוק הישראלי כאמור היה בשיא כוחו ובשיא קבלתו כמיינסטרים על ידי הקהל הישראלי.
אם אתם מתכנננים לבקש מהדי ג'י שלכם רוק ישראלי אצלכם בפלייליסט של המסיבה העברית כדאי שתשימו לב מי הקהל שלכם, מתי לנגן את השירים, וגם לגבי המינון,כדאי שתהיו עם היד על הדופק.
במאמרים הבאים אסקור את הרוק הישראלי בשנות השמונים ובשנות התשעים.לצורך ההכתיבה של המאמר נעזרתי בשירונט ובאתר מומה.דותן סופר.