האומנות ותרבות באירלנד התחילו בזמנים קדומים מאוד. המוזיקה הגאלית העתיקה הייתה ללא מילים וניגנו בה בחמת החלילים המפורסמת. מוזיקה זו אומצה על ידי צבאות אירלנד במאה ה-17. בשל שהמוזיקה של אז לא נרשמה על נייר בעזרת תווים, מעט מהיצירות העתיקות המקוריות שרדו. אחד מהמלחינים שעבודה שרדה עד היום הוא הנגן והמשורר טורלוג או'קרולן. מאז מותו של או'קרולן ביצעו והקליטו כ220 מיצירותיו. האומנות האירופית מיוצגת באופן מיוחד אירלנד. העיר דבלין הפכה במשך המאה ה18 למרכז מוזיקלי בו קמו אמנים ומלחינים כמו פרנססקו ג'מיאני, תומאס ארנה והנל. אמן אירי שהשפיע רבות על מלחינים אחרים כמו שופן וגלינקה היה ג'ון פילד, שתרם רבות למוזיקה של אותה תקופה.
בשנות ה60 החלה התעניינות מחדש במוזיקה האירית המסורתית. המצב הכלכלי אירלנד תרם לביטחון רב בכל תחומי החיים והמוזיקה המסורתית פרחה. זה התבטא לדוגמא, בקבוצות נגני המוזיקה האירית הטובים ביותר שהתאחדו יחד תחת השם "קאולטויי צ'אולן". תחייתה של המוזיקה המסורתית השפיעה מעבר למה שתוכנן. בשנות ה70 החלו ליצור שילובים מוסיקליים של פופ ומוזיקה אירית. כך יצרו ז'אנר חדש של מוזיקה אירית המשולבת במוזיקה פופולארית. אפשר להגיד ששילוב זה הקפיץ את המוזיקה האירית למעמד המכובד והבינלאומי שיש לה היום. מאז צצו עוד שילובים מעניינים ומקוריים של מוזיקה מערבית פופולארית עם מסורת אירית. כיום יש שני סוגים עיקריים בתחום זה - מוזיקה הדומה למוזיקת קנטרי ורוק אירי. הרוק האירי שצמח בשנות ה70 ועד היום הביא לפרסומן של הרבה להקות מוכרות, כמו למשל: U2, ואן מוריסון, אניה, שינייד אוקונור, הקרנבריז ועוד. להקות אלו גרמו להצלחה גדולה של תעשיית המוזיקה האירית ולהעסקתם של יותר ויותר עובדים בתחום. פסטיבלים של ריקוד, שתייה ומוזיקה התחילו לפרוח במדינה.
באירלנד אין ריקוד לאומי אך יש קבוצות רבות שפועלות בתחום, בעיקר בסוג הריקוד האמנותי המודרני. להקות ריקוד אלה נתמכות לעיתים על ידי המדינה כחלק ממימון ממשרד התרבות של אירלנד. התמיכה הממשלתית באומנות באירלנד מתבטאת גם בחינוך. האירים דוגלים בחינוך למוזיקה וריקוד. מסורת זו נמשכת גם עקב הצלחת קבוצות ריקוד מפורסמות כמו lord of the dance ואחרים. בימים אחרים בהם לא הייתה טלוויזיה ומופעי בידור מחוץ לבית, התרבות שימשה את האירים כבילוי העיקרי בבית. תרבות זו כללה סיפור סיפורי אגדות, משחקי קלפים, ומשחקי חברה שונים כמו חידות, משחקי מילים, וסוגים שונים של בדיחות. תרבות זו נחגגה במיוחד בתקופת החגים והפסטיבלים כמו חג ההלווין, חג המולד, חג הפסחא ועוד. הפולקלור והמסורת הם תחום שמשמש את האירים לא רק בחגים. אמונות מסורתיות לעיתים נשענות על עובדות ולא רק על אגדות. כך משלבים האירים בין הידע העתיק המסורתי והידע המודרני כדי ליצור את דרך החיים המקורית והססגונית שלהם.