שיניים תותבות נשלפות בדרך כלל אינן יציבות. הן זזות מהמקום וגורמות פעמיםרבות למבוכה, לדיבור לא ברור ולקשיים באכילה. בשיטה החדשה מקבעים את התותבת בלסתלצמיתות, כך שכל התופעות שנלוות לתותבות הנשלפות חולפות. השיטה קיימת בישראל מזהכמה שנים ובוצעה בהצלחה בעשרות מקרים.
השתלת שיניים הינו פתרון שרופא השיניים מציע במקרים של חוסר בשיניים או במקריםבהם יש צורך בשיקום ושחזור השן. אפילו שהמסע המדובר אינו קל, החדרת שתלים הינההשיטה הנפוצה ביותר לטיפול בנזק בלתי הפיך בפה ואם היא נעשית נכון, התוצאה דומהמאוד למקור, הן בתחושה והן במראה.
חשוב לדעת: במקרים רבים אפשרי להצילאת השן בעזרת טיפול שורש ולאחריו כתר, לא תמיד יש לבצע השתלה.
לשתלים יתרונות רבים לעומת תותבות. קודם כל היתרון הוא הדמיון לשן טבעית. שתליםמאפשרים הפעלת כוח לעיסה רב יותר מאשר בתותבת ללא שתלים, חוץ מזה שתלים איכותייםשהושתלו כמו שצריך מחזיקים מעמד כ-15 שנים בממוצע רק אם השתלת השיניים נעשתה בליקיצורי דרך שמהווים רווח בטווח הקצר אך נזק בטווח הארוך, בתנאי והמטופל מקפיד עלביקור קבוע אצל שיננית אחת לשלושה חודשים ועל מעקב אצל רופא שיניים, מומחה לשתלים.
לבחירה בשתלים קבועים יש יתרון ברור נוסף הקשור דווקא להיבט פסיכולוגי.העובדה כי מדובר בשתלים קבועים לטווח ארוך, מאפשרת למטופל להמשיך בחייו כמעט מבלילתת דעתו על ניתוח השתלים ובכך למעשה נמנע ממנו חוסר הנוחות בתפקוד היום יומיכתוצאה מתותבות. עקב כך, בטחונו העצמי והמראה החיצוני של המטופל משתפרים פלאים וכךגם תחומים אחרים בחייו. קיומם של השתלים כיום מהווה פריצת דרך משמעותית בתחום רפואתהשיניים והם מהווים פתרון נכון יותר לאנשים שנאלצו להסתפק בתותבות.
שתלים דנטליים הם ברגים גליליים המוחדרים לעצם הלסת ומשמשים כעוגן לשחזורפרוטטי. ניתן לבנות על שתלים שן אחת או את כל מערך השיניים לפי הצורך. השתליםעשויים טיטניום ומעובדים בעיבוד שבבי ממוחשב לצורתם הסופית. יש חשיבות רבה לצורתעיבוד והכנת פני שטח השתל הבאים במגע עם העצם. השתלים בצורתם הנכחית נוסו בהצלחהבארבעים השנים האחרונות ושימשו לשיקום מיליוני שיניים במיליוני מטופלים בהצלחה רבה.הנתונים המספריים מצביעים על מעל 95% הצלחה ונאמר כי ניתן לחזות את מידת הצלחתהטיפול בצורה טובה מאוד.
בהשתלת שיניים מוצלחת יש תקופת המתנה של שלושה עד שישהחודשים, הזמן הדרוש לעצם להיבנות בין הברגים. בתקופה זו קיים פתרון זמני שמאפשרלמטופל חיים תקינים ואינו פוגע בשחזור השן.
קיימות שיטות מספרלשתלים דנטליים.
מפורטוגל מגיעה שיטה חדשה שבה, המטופל מגיע למרפאתהשיניים, והרופא שולף מפיו את התותבת ומעביר אותה לסריקת סי.טי. במקביל, עושיםסי.טי. גם ללסת. המחשב מכמת את התוצאות של שתי הסריקות ו'מניח' את התותבת שעל גביהצג של הדמיית הלסת. הרופא צופה במתרחש על המסך, וקובע את מיקומם האופטימלי שלהשתלים, שיוחדרו לעצם הלסת דרך התותבת, לשם קיבוע. אחרי שרופא השיניים קבע את מיקוםהשתלים באמצעות המחשב, נשלחת הסריקה הממוחשבת לחברת השתלים בשבדיה, שם מעבירים אותההטכנאים לשבלונה. רופא השיניים בישראל מקבל את השבלונה המדוייקת שנבנתה מנתוניו שלהמטופל - תותבת ובה ארבעה עד ששה חרירים, שמיועדים לשתלים (ברגים). בשלב הבא, מצמידהרופא את השתלים, שמורכבים בה לחניכיים. הטיפול מתבצע בהרדמה מקומית, ובמהלכו'מלביש' הרופא את השבלונה על הלסת, ובזכות השתלים היא הופכתלקבועה.
חידוש נוסף של השיטה הוא שהשתלים מוחדרים ללסת בצורה אלכסונית.עד לפני זמן לא רב, הדעה הרווחת בקרב קהילת רופאי השיניים הייתה, שצריך להחדירהשתלים ישר, כי האלכסון יפעיל עליהם עמוס יתר, ויגרום להשתלה להיכשל. אבל הניסיוןשנצבר עד כה מהשיטה החדשה, גרם לרופאים להבין שהם טעו בהנחת היסוד שלהם.
שיטה זוחוסכת את הצורך בפתיחת החניכיים. כשמדובר בלסת עליונה, הגישה החדשה גם חוסכת אתהצורך בהרמת סינוס, עם כל הכרוך בכך. כיוצא מכך, התותבת לא כוללת חך מפלסטיק שמונעמהמטופל דיבור ברור ואכילה נוחה. התחושה בפה היא טבעית לחלוטין, ומתאימה גם למישסובלים מספיגה חלקית של עצם הלסת.
אבל אסור לשכוח כי לא בכל מקרה ניתןלהשתמש בשתלים לצורך שיקום שיניים חסרות. יש סיבות שונות שעשויות למנוע מהמטופללעבור השתלה:
חוסר בעצם מתאימה מבחינה איכותית וכמותית. ניתן להשתמש בתהליך שלהשתלת עצם לצורך עיבוי העצם הקיימת על כך.
בעיות רפואיות כגון סכרת, ספיגת סידןמואצת בעצמות, סרטן, מטופלים המקבלים טיפול תרופתי עם סטרואידים, ועוד. חולי לבהמקבלים טיפול תרופתי עם נוגדי קרישת דם כגון קומדין ,הפרין או אספירין לא מהוויםבעיה היות וניתן להפסיק את הטיפול התרופתי עד לתיקון קצב ואיכות הקרישה ואז לבצע אתההשתלה. חולים שעברו טיפולי הקרנה לאזור הראש והצוואר בחמש השנים שקדמו להשתלהמנועים מלקבל שתלים דנטליים.
מעשנים. נמצא כי אחוז ההצלחה במעשנים יורד בכ30%.
ולבסוף, אין להתעלם מ הסיכונים הקיימים בהשתלה. החדרת שתל דנטלי היאחדירה לעצם ולחניכיים וביצועה עשוי לגרום נזק לעצב או לכלי דם. פגיעה בעצב עשויהלגרום לאובדן תחושה באזור המעוצבב באופן זמני או קבוע (פראסטזיה). סיבוך זה יכוללהגרם גם כתוצאה מעקירה של שן בינה או שן אחרת וגם מניתוח חניכיים פשוט או אף טיפולשורש. ניתן להפחית את הסיכון על ידי ביצוע טומוגרפיה ממוחשבת של העצם במטרה למפותאת העצבים במרחב ולהכין את הכירורג טוב יותר לקראת הכניסה לעצם. גם נפיחות וכאבעשויים להופיע לאחר הניתוח, סיכון שקיים בכל ניתוח בחלל הפה. בהשתלה בלסת עליונהעשויים להיפגע רצפת האף והסינוס המקסילרי. כמובן שהכנת המקרה באופן יסודי וניסיוןרב של המבצע מפחיתים את הסיכוי לסיבוכים.
קיימים גם סיבוכים מכנים הנובעיםמשבירת ברגים, שתלים וחלקי על. ברור מאליו, שבחירה בשתל הנכון מפחיתה את הבעיה .
סיבוכים פתולוגיים לאחר ההשתלה ואף לאחר ההעמסה למשל דלקת חניכיים סביב השתלעשויים להופיע והם תלויים בהרבה משתנים. אין בשתלים עששת והנטייה לדלקות סביב שתליםהיא נמוכה מאשר סביב שיניים, אבל תמיד צריך להקפיד על הגיינה ועל תחזוקהנכונה.
יש שלושה סוגי שתלים עיקריים: שתלים ישראלים, אמריקאיםואירופאים. כל רופא ימליץ לכם על שתל אחר והמחיר משתנהבהתאם.
דברים שחשוב להקפיד עליהם:
1. ודא שהשתליםבהם הרופא שלך משתמש מאושרים יל ידי הFDA ושיש עליהם מעקב ארוך טווח.
2. אל"תחסוך" במספר השתלים, שחזור יציב דורש כמות שתלים מספקת.
3. הקפד לקבל חלקישיקום מקוריים של אותם שתלים שהושתלו אצלך.
4. ודא שהרופא שלך עבר השתלמויותושהוא מיומן בתחום השתלים. שאל אותו על אחוזי ההצלחה האישיים שלו והיכן הםפורסמו.
5. לאחר סיום השיקום- בקש מהרופא פרוט של סוג השתלים ושל חלקי השיקוםשבוצעו אצלך.
לפרטים נוספים בקרו :
ד"ר דורון פדהצור | רופא שיניים ,מרפאת שיניים,רפואת שיניים חירום,מרפאות חירום