כשמבקשים ממני לעצום את עיניי ולדמיין חופשה אידיאלית אני מדמיין את המלונות באילת, יש משהו פסטורלי ברקע המדברי המשלב פתאום ים באמצע עם מלונות אילת בצד שמזכיר לי ציור שצייר ילד קטן או חלום שחלמתי.
רוב המלונות באילת נמצאים ממש על הים או קרוב מאוד אליו, למעט זה, יש שם את צוותי הבידור הכי טובים שיש ועם הנופים שמשתקפים מהחלון ומזג האוויר המדברי לי זה מספיק כדי להשתכר.
מאז עברתי קורס צלילה לפני 8 שנים והוסמכתי צולל, אני נוהג להדרים לכיוון אילת שלוש עד ארבע פעמים בשנה, בכל פעם אני ואשתי מכירים את הדילמה של לבחור את אחד ממלונות אילת.
במלון אחד יש את הנוף האהוב עלינו, במלון שני קיבלנו את השירות הטוב ביותר, במלון השלישי צוותי הבידור קרעו אותנו מצחוק ואם נשים את כל זה בצד יש שלל מלונות באילת שטרם ניסינו.
פיתחנו לעצמנו מנהג קבוע שבו אנחנו עושים רשימה של כל המלונות באילת נותנים ציון לכל תכונה על סמך ניסיוננו העשיר שם ואז מחליטים מה מטרתנו הפעם בחופשה: אם זה לטייל או סתם לישון בחדר, אם זה לצלול הרבה או דווקא לטייל בעיר או לחילופין במסיבות בעיר וכך נבחר המלון המיועד.
אחת לשנה אנחנו מקפידים לבחור מלון שמעולם לא ניסינו ממלונות אילת וזאת כדי שנמשיך להעשיר את ניסיוננו.
דווקא בשנה האחרונה קרה משהו יוצא דופן- הוחלט להעניק לי בעבודה תואר "עובד מצטיין" וכהוקרה קיבלנו אירוח זוגי כולל טיסות במלון בתורכיה באמצע הקיץ.
אחרי שנים של הרגל היינו צריכים לחרוג ממנהגינו לרדת למלון באילת ולקחת את המטוס לכיוון השני בשמיים, החופשה ארכה 5 ימים ובכל שלב בטיול אם זה כשהגענו לבית המלון או כשטיילנו בעיר ואפילו כשהבטנו מהחלון בכל ארוחת בוקר, היינו מחזירים מבט אחד לשני במעיין חוסר סיפוק.
המלון היה בסדר, השירות ופני העיר היו בסדר ואפילו הכרנו זוג נחמד במלון וגם הם היו בסדר, לא היה דבר רע להגיד על החופשה הזו אבל זו הבעיה- הכול היה בסדר, היה חסר את הנשמה הבועטת והאקסטרים של אילת, הנופים המשגעים והאנשים שמבלבלים את המוח, אבל גם מחממים את הלב. בקיצור, החלטנו שבפעם הבאה שאקבל עובד מצטיין נמיר את החופשה למקום משכננו השני – אילת.