טקס הקבורה הוא טקס עתיק יומין, מממצאים ארכיאולוגים נראה כי בני האדם קיימו טקס הקבורה עוד מתקופת האדם הקדמון.
העדות הראשונה לקיום טקס הקבורה נמצאת למעשה במערת הקפיצה שלמרגלות הר הקפיצה (ליד נצרת), במקום זה נמצאו שרידים מלפני 130,000 שנים המעידים כי מערת הקפיצה שימשה כמקום מגורים ומערת קבורה.
אולם, טקס הקבורה הוא לא בלעדי לבני אדם, ישנן חיות כמו השימפנזה והפילה שנוהגים לבצע מעין טקס קבורה, והם מפזרים עלים על גופות מתיהם.
טקס הקבורה נועד בכדי לחלוק כבוד אחרון לנפטר ומאחר ובני האדם גידלו חיות משק זה היה אך טבעי שטקס הקבורה יתבצע גם עבור בעלי חיים.
טקסי קבורה של בעלי חיים מתועדים עוד מתקופת המצרים הקדמוניים. אליליהם של המצרים הקדמוניים לבשו צורה של בעלי חיים, לכן אין זה מפליא שהמצרים נהגו לחנוט ולקבור בעלי חיים, הם קברו וחנטו בעלי חיים בדומה לבני אדם מאוד חשובים.
מממצאים ארכיאולוגים נראה כי החתול היה המועמד הפופולארי ביותר לחניטה וקבורה, במצריים נמצאו בתי קברות עם מיליוני מומיות של חתולים.
מבדיקות שנעשו על מומיות של חתולים, נראה כי במקרים מסויימים חנטו המצרים בעלי חיים (בעיקר חתולים) בטכניקות של חניטה שהיו שמורים רק לאנשים מאוד חשובים.
המצרים לא חנטו וקברו רק חתולים, הם קברו גם חיות נוספות שסימלו את אלילהם כדוגמת: השור שייצג את דמותו של האל אוסיריס (אל המוות), המגלן (עוף ימי) שייצג את האל תות (אל החכמה והלימוד), והנץ שבדמותו יצרו המצרים את אורוס (אל האור).
גם בארצנו קיימות עדויות לקבורת בעלי חיים בתקופות קדומות.
בגן הלאומי שבאשקלון נמצא בית קברות לכלבים מהתקופה הפיניקית. הפיניקים היו למעשה הצידונים אשר מוזכרים בתנך. איזבל אשת אחאב מלך ישראל שאת דמה ליקקו הכלבים לפי נבואת אליהו הנביא, היתה בעצם ביתו של אתבעל מלך צידון (הפיניקי).
קבורת כלבים ע"י הפיניקים התבצעה באופן דומה לקבורת בני אדם, הכלבים נקברו בתיבת קבורה ובתנוחה מאוד מיוחדת (על הצד, רגליים מתוחות וזנב מקופל בין הרגליים) .
בשונה מהקבורה המצרית נראה כי קבורת הכלבים בבית קברות יעודי זה, לא התבצעה בשל הקרבת קורבנות לאלים, אלא פשוט יחס של כבוד לכלבים (כך אומרים החוקרים על סמך בחינת חתך גילאי הכלבים הנפטרים ובשל שלא נמצא כל סימני אלימות על הגופות)
גם הרומאים חלקו כבוד לחיות המחמד, ידוע כי הרומאים הקדישו חלק מאדמות הנפטר בכדי להנציח את חיות המחמד שלו.
ואלכסנדר מוקדון הגדול שהיה ידוע בשל אהבתו הרבה לכלבתו, הנציח את שמה בכך שקרא לעיר פיראטס על שם כלבתו.
ואתם, כיצד אתם חלקתם כבוד אחרון לחיית המחמד שכבר איננה איתכם?