האם את נוהגת לשאת את תינוקך כשהוא ישוב בתוך 'סל-קל' ?
לעיתים תכופות מזדמן לי לפגוש נשים שנוהגות כך , "רק כמה מטרים..."
(אני לא יודעת למה קוראים לסל הזה "קל" , המשקל שלו לא מבוטל בכלל)
אני שומרת את המחשבות לעצמי, ממילא בתקופה האחרונה השיאו להן עצות אינספור, גם כשהן לא ביקשו.
הטלפון של שירה, והבקשה שלה - "את חייבת לכתוב על זה" הביאו את ההזדמנות להעלות למודעות את הנושא החשוב והלא מדובר הזה .
השבתי לה ש "כרגע אני מדברת על כך בקורס הכנה ללידה, לא אצליח להגיע לכתיבה על כך בחצי השנה הקרובה" . למחרת התיישבתי לכתוב .
הייתי הדולה בלידה של שירה .
כחודשיים וחצי אחרי הלידה שוחחנו בטלפון , שירה ביקשה להתייעץ לגבי פיזיותרפיה.
"מה קרה?", שאלתי.
"שלושה שבועות אחרי הלידה , הלכתי להביא את ניצן מהגן .
הרמתי את עומר עם הסל-קל, ובאותו הרגע הרגשתי שמשהו קרה.
היתה לי תחושה מוזרה בנרתיק, כאילו יש שם כדור פינג פונג.
חששתי והלכתי לרופא שלי, הוא אמר שיש לי בצקת- מהלידה.
שמחתי שזה לא משהו מעבר לכך, ובכל זאת לא הייתי רגועה. החלטתי לקבל חוות דעת נוספת .
הרופא השני שהלכתי אליו הסביר לי שמדובר בצניחת הקיר האחורי של הנרתיק, נזק תמידי.
הוא אמר שאצטרך ללמוד לחיות עם זה ובהמשך אפשר לשקול ניתוח .
הוא לא המליץ על פיזיותרפיה, אך כתב לי הפניה לבקשתי.
בכיתי במשך יומיים . הרגשתי אשמה, שהגוף בגד בי, שאני חלשה ..."
כשסיפרה לחברה , נודע לה שהיא לא היחידה.
"כ"כ הופתעתי, אני מדברת על הכל, חשבתי שכולם ככה.
מסתבר שיש איזה קשר שתיקה לגבי הדברים הלא נעימים האלה.
אמנם שמעתי על בריחת שתן, צניחת רחם, אבל לא חשבתי שזה נפוץ. אם רק הייתי יודעת, אולי הייתי נזהרת יותר. אחרי הלידה היתה תחושה טובה , פיזית ורגשית . ההנקה הסתדרה ועומר עלה יפה במשקל. הכל היה טוב, הרגשתי שאני יכולה לתפקד כרגיל וחזרתי לשגרה. כמובן, שגם הציפייה מהסביבה השפיעה - אני ממילא בבית, אז ודאי שיש דברים שאוכל לעשות .כעת אני מבינה את הטעות."
אישה אחת שאלה בפורום: "אני שלושה שבועות אחרי לידה, האם מותר לי להרים את בתי הבכורה, היא שוקלת כ-13 ק"'ג וכל פעם שאני מרימה אותה יש לי כאבים בבטן"
לשאלה שלה השיב רופא, כך : "אין מניעה להרים את הילדה".
שישה- שמונה שבועות לאחר הלידה, גוף האישה מחלים וחוזר בהדרגה למצבו קודם להריון- 'משכב לידה'.
האישה חווה שינויים פיזיים, הורמונליים ומצבי רוח משתנים.
בעבר כיבדנו את תקופת משכב הלידה והיו כללי התנהגות ברורים כלפי היולדת.
בתקופה זו כל שהאישה צריכה לעשות הוא לטפל בגופה, בתינוק/ת ולנוח.
על הסביבה לטפל ביולדת- לדאוג לארוחות חמות, לטפל במטלות הבית, לחזק ולהעצים את היולדת.
אפשר ורצוי שתוותרי על תדמית ה- SUPER WOMAN וכדאי שתקחי אחריות על בריאותך.
רוב הנשים לאחר לידה תסבולנה מנזק לרצפת האגן- צניחת איברים, דליפת שתן במאמץ, כאבי גב, כאב ברצפת האגן ועוד. נזקים אלו, מעבר לכאב פיזי וחוסר נוחות, משפיעים לרעה על מצב הרוח ועל התפקוד המיני.
הסיבות לתופעות הנ"ל מגוונות וקשורות לאורח החיים שלנו, להריון וללידה.
חלק מהתופעות ניתן למנוע.
שירה תיפגש עם פזיותרפסטית המתמחה בשיקום רצפת האגן, שאמרה שאפשר בעזרת עבודה והתמדה להביא לשיפור משמעותי.
ניתן לשלב טיפולים מהרפואה המשלימה, שיסייעו בחיזוק הגוף והנפש. למשל, דיקור, הומיאופתיה, צמחים, מגע, והתעמלות מתאימה .
אז איך באמת אפשר לעבור את התקופה הרגישה והאינטנסיבית הזו קצת יותר בקלות?
א. לפני הלידה: הקדישו מחשבה על ההתנהלות לאחר הלידה - הכינו מקורות תמיכה , בקשו עזרה ממשפחה ומחברים בהכנת ארוחות חמות , סידור הבית , קניות וכו'. אם אין לכם כאלה או שאינכם מעוניינים לבקש מהקרובים אליכם תוכלו לקנות עזרה בתשלום - בעבודות הבית, בישולים, שהייה עם היולדת במחלקה או כל דבר אחר שתצטרכו.
ב. במחלקת יולדות: הגבילו את מס' המבקרים , הקדישו את תשומת הלב להיכרות עם התינוק/ת, מנוחה והתאוששות. בררו אם יש אפשרות למלווה שתישאר עם היולדת אחרי שעות הביקור - חשוב ביותר לאחר ניתוח קיסרי, אך גם לאחר לידה וגינלית.
ג. בבית: בקשו מחברים ומשפחה להמנע מביקורי פתע, ושוב, הגבילו מס' מבקרים. אם מציעים עזרה/ שואלים אם להביא משהו, אל תהססו ואמרו כן, כך : "סיר של אוכל מבושל , יהיה מצויין "
ד. בתקופה זו אל תצפו לסדר בשגרת היום . כשהתינוק ישן, לכו גם אתם לישון.
ה. כשתרגישי שאת מוכנה, היפגשי עם נשים בשלב דומה ואל תשכחי להשאיר את הסל-קל באוטו.
יפית בוגנים- תומכת לידה- דולה, מדריכת הכנה ללידה ומדריכת הנקה .
ייעוץ והדרכה בחיפה והסביבה
אתר: http://beherayon.blogspot.com/
מייל: yafit.booganim@gmail.com
נייד: 0548121232