|
מעמדו של עקר בית לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995.
למאמר המלא...
|
|
החוק הפיצוי לנפגעי פוליו התשס"ז-2007 נחקק על מנת "לפצות את נפגעי הפוליו שלקו בישראל במחלת שיתוק ילדים ובכך לבטא את מחויבותה של מדינת ישראל כלפיהם". עוד מפרט החוק מנגנון של הכרה בזכותם של נפגעי פוסט פוליו אשר לקו במחלה בישראל.
למאמר המלא...
|
|
ישנם מקרים בהם ניתן להכיר בהתפרצותה של מחלת הסכרת כ"תאונת עבודה". אחד התנאים המקדמים אשר הוכרו ע"י הפסיקה כגורם אפשרי להופעת הסכרת, הוא קיומו של אירוע תאונתי חריג בעבודה, בסמוך לפני הופעתה של הסכרת. בנושא זה יעסוק המאמר.
למאמר המלא...
|
|
מורים, גננים, מרצים, זמרים ואחרים אשר מאמצים את מיתרי הקול שלהם באופן אינטנסיבי במהלך העבודה, עשויים לסבול מצרידות. אל אלה מצטרפים גם עובדים החשופים בעבודתם לחומרים שונים העלולים לגרום לפגיעה בדרכי הנשימה ובמיתרי הקול. מי שסובל מצרידות אן מפגיעה אחרת במיתרי הקול, שמקורן בעבודה עשוי להיות זכאי לגמלאות מהביטוח הלאומי.
צרידות ופגיעה במיתרי הקול אינן נכללות ברשימת מחלות המקצוע. אבל עליתים ניתן להכיר בהן כפגיעה בעבודה שנגרמה בדרך של מיקרוטראומה
למאמר המלא...
|
|
פריט 26 לחלק א' של התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954, מתייחס לפגיעה בשורש כף היד כמחלת מקצוע, בלשונו "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק". יחד עם זאת, בהתאם לתקנות הפגיעה בשורש כף היד תחשב כ"מחלת מקצוע" אך ורק לגבי עובדים העוסקים ב: "עבודות המחייבות תנועות חד גוניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונשנות, ברציפות".
למאמר המלא...
|
|
בהתאם לתקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות) התשס"א – 2001, גמלת שמירת הריון תשולם גם לאשה אם סוג עבודתה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים אותה בשל היותה בהריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.
ככלל, הגמלה נועדה לפצות את האשה על אובדן שכרה בתקופת שמירת ההריון.
למאמר המלא...
|
|
"תורת המיקרוטראומה" היא יציר הפסיקה שהתפתחה על מנת ליתן פיתרון מסויים לאותם עובדים שלא נפגעו בפגיעה חד פעמית ושחלו במחלות הקשורות לעבודתם, אך לא הוכרו כמחלות מקצוע מאחר שהן לא היו מצויות ברשימה המחלות הסגורה בחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954.
למאמר המלא...
|
|
|
|
בכל פעם מועלה שיעור המס בשברי אחוזים, אך לבסוף כל השברים מצטברים לסכום משמעותי, שמעלה ספק לגבי הרטוריקה של הורדת נטל המס על המעסיקים.
למאמר המלא...
|
|
|