|
רישום הערת אזהרה על זכויות פלוני בנכס מקרקעין, מעיד על התחייבותו של פלוני כלפי צד ג' בנוגע לזכויותיו בנכס ומונע ביצוע עסקה נוגדת. מה דינה של הערת האזהרה ביחס לנושה של פלוני?
למאמר המלא...
|
|
בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, השית על נאשם שהורשע בפיצול דירה קנס כספי בסך 230,000 ₪. ערכאת הערעור סברה כי העונש שהוטל חורג מהוראות החוק והורתה על החזרת הדיון בעונש לבית המשפט קמא.
למאמר המלא...
|
|
תופעת הדירות המפוצלות הינה אחת התופעות הרווחות ביותר בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. אולם לא תמיד ברור מתי מדובר בפיצול דירה המהווה בניה לה נדרש היתר בניה ומתי מדובר בחלוקה מותרת
למאמר המלא...
|
|
כיצד ניתן לקצר את תקופת השכירות? מהו "מנגנון יציאה" בהסכם שכירות? והאם המשכיר חייב לקבל כל שוכר חלופי שמעמיד השוכר?
למאמר המלא...
|
|
רבות מהוראותיו של חוק המקרקעין עוסקות בהסדרת אינטראקציות בין פרטים אשר היותם בעלי זכויות ביחידת קניין משותפת (דירה, מגרש וכד') יצרה ביניהם שיתוף (לרוב מאולץ). ברם, הוראות אחרות בחוק מסדירות דווקא את דרכי הפירוק של אותו שיתוף.
נשאלת השאלה האם פירוקו של השיתוף יכול להעשות רק על ידי השותפים עצמם או גם על ידי צדדים זרים למקרקעין וכנגד רצון השותפים?
למאמר המלא...
|
|
חוק המכר (דירות) התשל"ג- 1973 (להלן:"חוק המכר") הוא חוק צרכני הנועד להגן על רוכשי דירות בשל מעמדם הנחות ביחס למוכר בעניין כוח המיקוח והיכולת להבין את תנאי החוזה ולשקול את כדאיות העסקה. נהוג ליישם את החוק על עסקאות של דירות חדשות הנרכשות מקבלנים. ברם, מתברר כי הוראות החוק עשויות לחול גם על מוכר שאיננו קבלן.
למאמר המלא...
|
|
הבית המשותף הנו מעין יצור כלאיים המשלב בין זכויות קנייניות "טהורות" שיש לבעלי הדירות בדירותיהם הפרטיות, לבין זכויותיהם המוגבלות ברכוש המשותף (חצר, חדר מדרגות, גג וכד').
מתוך מורכבות זו מתעוררות מחלוקות רבות שעניינן אופן השימוש שעושים דיירי הבניין ברכוש המשותף.
למאמר המלא...
|
|
חוק המכר (דירות) התשל"ג- 1973 (להלן:"החוק") מגן על זכויות הרוכש ומטיל על הקבלן אחריות ל"אי התאמות" שהתגלו בממכר במהלך תקופת הבדק (שמשכה 1-7 שנים ממועד המסירה בהתאם לאופי הליקוי) ותקופת האחריות (שמשכה שלוש שנים מתום תקופת הבדק). האם אחריותו של הקבלן חלה גם לאחר חלוף התקופות הללו?
למאמר המלא...
|
|
רבות נכתב ודובר בתופעת עבריינות הבניה (המתבטאת בעיקר בביצוע בניה ללא קבלת היתר, תוך הפרת הוראותיו הברורות של חוק התכנון והבניה) ובצורך למגרה באמצעות פסיקה דווקנית של בתי המשפט ואכיפה בלתי מתפשרת על ידי הרשויות. ברם, דומה כי גישה בלתי אחידה של בתי המשפט ואכיפה מועטה מרחיקים את קיצה של התופעה.
למאמר המלא...
|
|
עמלת התווך היא "הוצאה נלוות" לעסקת המכר עצמה והיא נקבעת ב"הסכם תווך" הנחתם בין מזמין התווך (הרוכש או המוכר) לבין המתווך. האם זכאי מתווך לעמלת תיווך גם כאשר עסקת המכר בוטלה?
למאמר המלא...
|