|
"מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ, תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע. מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן, וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ. מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'. תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר רָשׁ, וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת. אִישׁ רֵעִים לְהִתְרֹעֵעַ, וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח".
למאמר המלא...
|
|
"מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה', בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב. הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ, וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ. לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב אִישׁ, וְלִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה. מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע, אִוֶּלֶת הִיא לוֹ וּכְלִמָּה. רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה. לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת. מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ, וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ.
למאמר המלא...
|
|
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך, בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון" (דברים ט"ו/ז').
אריכות הפסוק מעוררת תמיהה. הביטוי "באחד שעריך" נראה לכאורה מיותר. כמו כן, נשאלת השאלה: מדוע מציין הכתוב: "בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך"? האם מצוות הצדקה היא מצווה התלויה בארץ?
למאמר המלא...
|
|
"נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת, וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת. שַׁחוּ רָעִים לִפְנֵי טוֹבִים, וּרְשָׁעִים עַל שַׁעֲרֵי צַדִּיק. גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ, וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים. בָּז לְרֵעֵהוּ חוֹטֵא, וּמְחוֹנֵן עניים (עֲנָוִים) אַשְׁרָיו. הֲלוֹא יִתְעוּ חֹרְשֵׁי רָע, וְחֶסֶד וֶאֱמֶת חֹרְשֵׁי טוֹב. בְּכָל עֶצֶב יִהְיֶה מוֹתָר, וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר". (משלי י"ד/יח'-כג')
למאמר המלא...
|
|
"דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק, וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר. צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶך, וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת. יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב. כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה. אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח, וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ. רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה". (משלי י"ג/ה'-י')
למאמר המלא...
|
|
פרשת "ויקרא" עוסקת בהקרבת קורבנות שונים, יש שהביאו בהמת בקר להקרבה, אחרים הביאו קורבן מן הצאן שהוא פחות יקר מהבקר והיו שהביאו עופות או מנחת סולת שהיו הזולים ביותר. הקורבנות היו שונים משום שכל אחד הביא קורבן לפי יכולתו הכספית אך היה לכולם מכנה משותף:
למאמר המלא...
|
|
"אֵלֶּה פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכָּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶה..." (שמות ל"ח/כא').
עם ישראל תרם רבות לבניית המשכן וצרכיו השוטפים. בתום בניית המשכן וכליו מוסר משה רבנו דיווח מדוייק לגבי השימוש בתרומות השונות. אין ספק בדבר יושרו של משה בעיני ה' אך בכל זאת נותן משה את הפירוט כדי לקיים את הנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר ל"ב/כב').
למאמר המלא...
|
|
עשינו כל מה שלימדו אותנו והסבירו לנו בבית. נרשמנו ללימודים להשכלה גבוהה על מנת ללמוד, לקבל דיפלומה ולרכוש מקצוע מכובד, בכדי להתקבל לעבודה מכובדת ומסודרת עם משכורת קבועה בסוף כל חודש עם תנאים סוציאליים מסודרים עד שנפרוש לפנסיה בגיל 67.
מהנדס תוכנה צעיר סיים את לימודיו באוניברסיטה בהצטיינות לאחר שהשקיע מספר שנים בלימודים אינטנסיביים הכוללים אין ספור של מבחנים ופרויקטים. עם סיום לימודיו התקבל המהנדס הצעיר לעבודה מעניינת בחברת היי טק מכובדת לתפקיד המיוחד – ראש צוות פיתוח תוכנה. הבחור קבל שכר הגון (לפי חוזה אישי), רכב צמוד, פלא פון, ביטוח מנהלים ומניות כפי שקבלו כל העובדים בחברה.
הבחור עבד מהבוקר עד שעות הערב המאוחרות והיה מרוצה "עד השמים". חשב שיותר טוב מזה לא יכול היה לחלום.
למאמר המלא...
|