|
"כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך, בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון" (דברים ט"ו/ז').
אריכות הפסוק מעוררת תמיהה. הביטוי "באחד שעריך" נראה לכאורה מיותר. כמו כן, נשאלת השאלה: מדוע מציין הכתוב: "בארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך"? האם מצוות הצדקה היא מצווה התלויה בארץ?
למאמר המלא...
|
|
"דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק, וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר. צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶך, וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת. יֵשׁ מִתְעַשֵּׁר וְאֵין כֹּל, מִתְרוֹשֵׁשׁ וְהוֹן רָב. כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה. אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח, וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ. רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה". (משלי י"ג/ה'-י')
למאמר המלא...
|
|
פרשת "ויקרא" עוסקת בהקרבת קורבנות שונים, יש שהביאו בהמת בקר להקרבה, אחרים הביאו קורבן מן הצאן שהוא פחות יקר מהבקר והיו שהביאו עופות או מנחת סולת שהיו הזולים ביותר. הקורבנות היו שונים משום שכל אחד הביא קורבן לפי יכולתו הכספית אך היה לכולם מכנה משותף:
למאמר המלא...
|
|
"אֵלֶּה פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן, מִשְׁכָּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי מֹשֶה..." (שמות ל"ח/כא').
עם ישראל תרם רבות לבניית המשכן וצרכיו השוטפים. בתום בניית המשכן וכליו מוסר משה רבנו דיווח מדוייק לגבי השימוש בתרומות השונות. אין ספק בדבר יושרו של משה בעיני ה' אך בכל זאת נותן משה את הפירוט כדי לקיים את הנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר ל"ב/כב').
למאמר המלא...
|