|
בסכסוכים העוסקים בסחר בינלאומי והכוללים צדדים ממדינות שונות, מתעוררת תמיד שאלת מקום השיפוט, כלומר- בית המשפט של איזו מדינה יהיה מוסמך לדון בסכסוך.
כל צד, מטבע הדברים, מבקש להגן על עצמו ולשם כך, בדרך כלל, טוען כי בית המשפט במדינתו הוא המוסמך לדון בסכסוך, ומדוע בית המשפט של המדינה השנייה, אינו מוסמך לדון או לא ראוי שידון בכך.
למאמר המלא...
|
|
לאחרונה, פרסמה רשות המכס טיוטת נייר עמדה הנוגעת להערכת טובין לצרכי מכס, בשלושה נושאים: הוצאות פרסום, דמי הפצה ותשלום בעבור אחריות.
על פי הטיוטה, מדובר בעמדה שגובשה על ידי המכס בנושאים אלה, לפיה יש להוסיף לערך העסקה דמי הפצה ותשלום בעבור אחריות, ואין להתחשב בהוצאות פרסום. הטיוטה אמורה להיכנס לתוקף החל מתאריך 1.7.12.
למאמר המלא...
|
|
פעמים רבות, מגיעה לפתחו של בית המשפט תביעת תחלוף (subrogation), במסגרתה חברת ביטוח אשר פיצתה את המבוטח בגין נזק למטען, נכנסת לנעליו ותובעת את הגורמים בשרשרת ההובלה שלשיטתה אחראים לנזק, כמו למשל: נמל, מוביל ימי, מוביל אווירי, מחסן, משלח בינלאומי וכו'.
למאמר המלא...
|
|
לאחרונה, פסק בית משפט השלום בחיפה כי חברת נמל חיפה תפצה את חברת גולמט בסכום של כ-25,000 ש"ח בגין אובדן מכולה שנמצאה לאחר זמן רב.
למאמר המלא...
|
|
יבואנים רבים עושים שימוש במחסני מטענים בפיקוח המכס, לצורך אחסון מטענים ללא תשלום מסי היבוא. כך, רק לאחר שהם מאתרים קונים למטענים, בוחרים הם לשלם את מסי היבוא ולשחרר את המטענים תוך תשלום המסים.
אך מה קורה אם המטען נגנב בשעה שהוא שוהה במחסן- מיהו הגורם שיישא באחריות לכך, ויידרש לשלם את מסי היבוא לרשות המכס?
על פי פקודת המכס, מחסן המטענים הוא שנושא באחריות לתשלום המסים במצב כזה, שהרי היבואן טרם שחרר את הסחורה, וטרם התגבשה עבורו חובת תשלום המסים.
אך האם המחסן לא יוכל לקבל פטור מאחריות לתשלום המסים, בנסיבות מסוימות?
נושא כזה עלה לדיון לאחרונה בפסק-דין שניתן בבית משפט השלום בתל-אביב.
למאמר המלא...
|
|
בית משפט השלום בחיפה החליט אחרונה, לקבל תביעה של מוביל יבשתי נגד חברת סוכני מכס, בגין אי-תשלום דמי הובלה. הנתבעים לא הכחישו את עצמם קיום ההובלה, אלא טענו שההובלה התבצעה באיחור של מספר שעות, דבר שמצדיק אי-תשלום בעדה. בית המשפט דחה את הטענה וקיבל את התביעה במלואה.
למאמר המלא...
|
|
חברות בינלאומיות רבות, רגע לפני תחילת פעילותן בתחומי מדינת ישראל, ניצבות בפני הדילמה – האם להקים חברת בת או לפתוח סניף בישראל של החברה הזרה ?
במאמר קצר זה, נסקור בתמצית את גדר השיקולים וההבדלים, הרלוונטיים בקשר לשאלה זו, בבואנו לקבל החלטה מושכלת בענין – "סניף" או חברת בת בישראל.
למאמר המלא...
|
|
בדומה לעורכי דין, גם רואי חשבון ויועצי מס מתבקשים לעיתים ליתן ללקוחותיהם חוות-דעת בכתב, כאשר חוות-דעת אלו נוגעות בין היתר לסיווגן של עסקאות לצרכי מיסוי, לחבות או אי-חבות במס על פי פעולות הלקוח, ועוד. בעלי מקצוע אלה משקיעים בדרך כלל שעות רבות בניסוח חוות-דעת ללקוחותיהם.
האם ניתן לומר שחוות-דעת מסוג זה, הן יצירות ספרותיות הזכאיות להגנה של זכויות יוצרים, במקרה והן הועתקו על ידי אחרים לצורך הפקת רווחים, מבלי לקבל את רשות הכותב?
למאמר המלא...
|
|
חוק זכויות יוצרים (2007) קובע כי בנסיבות בהן בוצעה הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט לפסוק לתובע, פיצויי ללא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 ש"ח, כאשר השיקולים שצריכים לבוא בחשבון הם, בין היתר:
(1) היקף ההפרה, בהתייחס למשך הזמן בה בוצעה ומידת חומרתה;
(2) הערכת בית המשפט של הנזק הממשי שנגרם לתובע;
(3) הערכת בית המשפט של הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה;
(4) מאפייני פעילותו של הנתבע וטיב יחסיו עם התובע;
(5) תום לבו של הנתבע. כלומר האם השימוש היה בתום לב או במזיד;
למאמר המלא...
|
|
סכסוכים משפטיים בתחום הסחר הבינלאומי, קשורים מטבע הדברים למספר רב של מדינות. כאשר צד מסוים מעוניין לתבוע צד אחר, מתעוררת שאלת המקום הראוי להגשת התביעה- הכוונה בבית משפט של איזו מדינה יש לתבוע.
גורמים רבים בשרשרת ההובלה והשילוח דואגים לבטח את עצמם מבעוד מועד, באמצעות הוספת תניית שיפוט בשטר המטען או במסמך אחר, המחייבת התדיינות משפטית, במקרה הצורך, רק במדינה אחת הנוחה להם.
בתי המשפט בארץ אינם אוהדים של תנייה כזו, משום שהיא שוללת מהם את סמכות השיפוט כאשר לסכסוך קיימות זיקות למדינת ישראל.
לכן, בתי המשפט נוהגים לבחון היטב את התנייה ומבדילים בין תניית שיפוט מקבילה- שאינה שוללת התדיינות במדינת ישראל, לבין תניית שיפוט ייחודית- הקובעת מקום שיפוט אחד ויחיד.
לאחרונה, עלה לדיון נושא זה בבית המשפט המחוזי בחיפה.
למאמר המלא...
|