ביום 22 בפברואר 2016 נכנס לתוקפו הסכם חדש של ארגון הסחר העולמי (WTO), בעניין פישוט הליכי סחר.
למאמר המלא...
|
מדינת ישראל חתומה על הסכם בינלאומי האוסר להפלות מוצרים מתוצרת חוץ לעומת מוצרים מתוצרת מקומית בעת קיום מכרזים ממשלתיים.
לעומת זאת, תקנות העדפת תוצרת הארץ קובעות כי במכרזים ממשלתיים מסוימים, תינתן העדפה למוצרים תוצרת הארץ לעומת מוצרים מתוצרת חוץ.
כיצד עולות התקנות בקנה אחד עם ההסכם הבינלאומי?
למאמר המלא...
|
בית המשפט המחוזי דן באישור תובענה כייצוגית, בעניין תובענה שהוגשה נגד חברת סודות המזרח בע"מ, שייבאה, ייצרה ושיווקה את המוצר "תה טיבטי". לטענת התובעות, "סודות המזרח" הפרה את איסור ההטעיה הקבוע בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), בפרסומיה המטעים לכאורה אודות התועלת שבמוצר, וכן הפרה את האיסור על ייחוס סגולות מרפא, הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978 (להלן: "תקנות בריאות הציבור").
למאמר המלא...
|
בסוף חודש אפריל 2017 נפל דבר במדינת ישראל, כאשר שר האוצר מר משה כחלון חתם על צו שנכנס לתוקף באופן מיידי, ואשר ביטל את מס הקניה בשיעור 15% שהוט על יבוא טלפונים סלולריים ועל פריטים נוספים כגון מחשבי כף יד המשולבים בטלפונים סלולריים, כרטיסים חכמים (כרטיסי סים) וסוללות למכשירים אלה.
למאמר המלא...
|
סקירה זו עוסקת בסוגיה שעלתה במספר תביעות שנידונו בבית המשפט בעניין דרישה לביטול גרעון ואשר נידונה לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בפתח תקווה. הדיון נסב סביב השאלה האם יש לראות בתביעה לביטול גרעון אשר לא שולם, אלא הופקדה בגינו ערבות בנקאית, כתביעה כספית אותה יש לחייב בתשלום אגרה בשיעור של כ- 2.5% מסכום הערבות הבנקאית שהופקדה לביטול הגרעון, או התביעה לסעד הצהרתי, עליה יש לשלם אגרת בית משפט בסכום קבוע של 415 ₪ בלבד.
למאמר המלא...
|
סקירה זו עוסקת בסוגיה שעלתה במספר תביעות שנידונו בבית המשפט בעניין דרישה לביטול גרעון ואשר נידונה לאחרונה על ידי בית המשפט השלום בפתח תקווה. הדיון נסב סביב השאלה האם יש לראות בתביעה לביטול גרעון אשר לא שולם, אלא הופקדה בגינו ערבות בנקאית, כתביעה כספית אותה יש לחייב בתשלום אגרה בשיעור של כ- 2.5% מסכום הערבות הבנקאית שהופקדה לביטול הגרעון, או התביעה לסעד הצהרתי, עליה יש לשלם אגרת בית משפט בסכום קבוע של 415 ₪ בלבד.
למאמר המלא...
|
בסקירה זו, נתאר מקרה בו בית המשפט השלום בחיפה החליט לדון בסכסוך בין חברת שינוע בינלאומי לבין חברת ביטוח, על אף שנכתב במפורש בשטר המטען כי סמכות השיפוט במקרה של סכסוך הינה לבית המשפט בלונדון.
למאמר המלא...
|
כל מדינה מנהלת את אופן רישום כלי השייט באופן הקבוע בחוקיה ותקנותיה, ותשלום המסים נקבע לפי מקום הרישום של כלי השייט. ישנה הסכמה בדינים בינלאומיים לפיה כלי שייט אינם יכולים להחזיק ברישום כפול, דהיינו כל כלי שייט יהיה רשום במדינה אחת ויהיה כפוף לדינים של אותו לאום. כלי שייט הנושא דגל של לאום מסוים, מצביע על רישומו באותה המדינה, גם אם ההשתייכות של בעליו לאותו הלאום היא שונה. שיקולים רבים משפיעים על הבחירה במקום רישום כלי השייט, ביניהם שיקולי מס.
למאמר המלא...
|
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר חייב את רשות העתיקות להשיב למבקש עתיקות שנתפסו עליו בעת שנכנס לשטח ישראל דרך מעבר הגבול "אלנבי".
בית המשפט דחה את טענת המדינה (רשות העתיקות וקמ"ט הארכיאולוגיה) וקבע, כי הן רשות העתיקות והן קמ"ט הארכיאולוגיה נהגו בחוסר תום לב וביזו את החלטותיו, שעה שלא החזירו את העתיקות למבקש, למרות החלטותיו המפורשות של בית המשפט.
למאמר המלא...
|
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בירושלים, אשר חייב את רשות העתיקות להשיב למבקש עתיקות שנתפסו עליו בעת שנכנס לשטח ישראל דרך מעבר הגבול "אלנבי".
בית המשפט דחה את טענת המדינה (רשות העתיקות וקמ"ט הארכיאולוגיה) וקבע, כי הן רשות העתיקות והן קמ"ט הארכיאולוגיה נהגו בחוסר תום לב וביזו את החלטותיו, שעה שלא החזירו את העתיקות למבקש, למרות החלטותיו המפורשות של בית המשפט.
למאמר המלא...
|