|
שלושה אותות יינתנו לשאול בחזרו לביתו בגבעה. שלושת האותות בדרך חזרה מקבילים לשלושה אירועים שאירעו לו בדרך ההלוך. שלושת האתות מקשרים את שאול לא רק אל שמואל, אביו הרוחני, אלא גם אל אבות האומה, שופטיה ומצביאיה, ובמיוחד אל בחיר האבות, יעקב, אשר קווי דמיון ושוני מרובים נמתחים בינו לבין המלך המיועד.
למאמר המלא...
|
|
דומה ששאול מוצב על הדרך שסלל אבי האומה, יעקב, שיצא מנצח מליל קרב אל שחר של פיוס, אומנם חבול בגופו אך שלם ברוחו. זאת, כדי להמשיכה, לפתחה ולשכללה, להעלותה לשיאים חדשים. המאמר מוקדש לחוט המקשר בין יעקב ושאול .
למאמר המלא...
|
|
סעודת הזבח בספר שמואל מתחברת לסעודת הזבח בלילה שלפני היציאה ממצרים כמו להראות את הדמיון שבין שני האירועים אשר מציינים תקווה לתחייה מחודשת, על פי דגם העל של אם כל ההתחלות, בריאת העולם.
למאמר המלא...
|
|
כל אחד ואחד מהיוצאים מעבדות לגאולה, מטומאת מצרים לטהרת ציון, נושא על שכמו את סמל התוהו שהפך לבריאה. החמץ המותסס בשמריו הוא גלגולם המוצק של מי התוהו המבעבעים, התופחים, המתפשטים, האלימים (חמץ/חמס) - נחלי בליעל בעוד שהמצה הרדודה היא גילומם של המים הרגועים, העורגים לבוראם, המצומצמים (מצה/צמק) - פלג אלוהים.
למאמר המלא...
|
|
"בְּאָזְנֵי כְסִיל אַל תְּדַבֵּר, כִּי יָבוּז לְשֵׂכֶל מִלֶּיךָ. אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם, וּבִשְׂדֵי יְתוֹמִים אַל תָּבֹא. כִּי גֹאֲלָם חָזָק, הוּא יָרִיב אֶת רִיבָם אִתָּךְ. הָבִיאָה לַמּוּסָר לִבֶּךָ, וְאָזְנֶךָ לְאִמְרֵי דָעַת. אַל תִּמְנַע מִנַּעַר מוּסָר, כִּי תַכֶּנּוּ בַשֵּׁבֶט לֹא יָמוּת. אַתָּה בַּשֵּׁבֶט תַּכֶּנּוּ, וְנַפְשׁוֹ מִשְּׁאוֹל תַּצִּיל". (משלי כ"ג ט'-יד')
למאמר המלא...
|