|
הדרך לגילוי העצמי היא על ידי ערטול מן הקליפות המקיפות אותנו, כמו בצל. כל שלב במעלה הסולם תובע ערטול שכבה נוספת, שכן ככל שנעפיל גבוה יותר שומה עלינו להיות חסרי משקל. לא נוכל לגרור עמנו למעלה את מחשבותינו והתניותינו הישנות. יש להשליכן ולהופיע נקיי כפיים. הנשמה אינה זקוקה למאומה מעולם פיסי זה. כל משקל עודף יגרור אותנו למטה והטיפוס החוזר יהיה קשה יותר.
למאמר המלא...
|
|
כשאנו מסתכלים סביבנו אנו מזהים אנשים, חפצים, סביבה מוכרת וכד', שכן אלה מצויים בזיכרוננו – כל מה שלמדנו, חוויות, הֶרגלים ורצונות – דברים ידועים בלבד. מכאן, שהעולם הסובב נתפס על ידינו כפי שהיה והצטייר בתודעתנו בעבר, בדומה להתבוננות בכוכבים כאשר אנו רואים למעשה את האור החוזר כפי שנשלח על ידם בעבר, לפני שנת אור אחת, עשר שנות אור או לפני מיליון שנות אור. כלומר, החושים מגבילים אותנו למבט על העולם דרך העבר. והואיל והחיים הם הרגע הזה, וברגע זה בלבד מצוי החדש, הנצחי והאינסופי, דומה הסתכלותנו על העולם להצצה דרך מסך שלעולם לא יתן את התמונה הברורה והשלמה, אלא אך צללית מעוותת שלה.
למאמר המלא...
|