בפסיכותרפיה גופנית המטפל משלב שיחה טיפולית עם התנסות ותרגול בסיטואציות מציאותיות אשר בהן קיים קושי. המטפל מנחה ומכוון כך שהסיטואציה הקשה תיראה באור יותר בהיר ואופטימי.
למאמר המלא...
|
לחרדות כרוניות, החוזרות על עצמן, יש תכונות של 'חטיפה רגשית'. החרדות והדאגות מופיעות ממקום לא ברור, לא מוגדר, חסרות שליטה ויוצרות זמזום קבוע של פחד וחסינות מפני ההיגיון אשר "נועלות" את הדואג בהשקפה חד ממדית, חסרת גמישות, לגבי נושא הדאגה. כאשר מחזור חרדה זה מחריף ומתמיד הוא עובר את הגבול והופך ל"חטיפות" עצביות מלאות, הפרעות של דאגה, פוביות, אובססיות ומצבי כפייתיות, התקפות של פאניקה.
למאמר המלא...
|
הריאקציה המונחת ביסוד מצבי פחד ודאגה היא הכוננות לקראת סכנה פוטנציאלית אשר הייתה חיונית, ללא ספק, להישרדות במהלך האבולוציה.
כאשר החרדה מפעילה את המוח הרגשי, חלק מן החרדה הנגרמת עקב כך מקבע את תשומת הלב באיום הקרוב, ומאלץ את המוח להתרכז-עד כדי אובססיה- בשאלה כיצד להתמודד עם איום זה, ולהתעלם מכל דבר אחר .
למאמר המלא...
|
כאשר הילד שבתוכנו פצוע, מאגרי אנרגיית החיים שלנו מבוזבזים על שימור מערכות ההגנה שלנו. מנגנוני הגנה רבים כמו הדחקה והכחשה נועדו להגן על הילד הפנימי הפגוע שבנו.
למאמר המלא...
|
הגישה של פסיכותרפיה גופנית גורסת שישנו קשר הדוק בין רגשות מודחקים, זיכרונות וטראומות שחווינו במהלך חיינו לבין דפוסים גופניים, חשיבתיים והתנהגותיים. פסיכותרפיה גופנית הינה טיפול נפשי המתייחס לגוף כמראה המשקפת מה קורה בנפשנו. הגוף, משמש כאוטוביוגרפיה מהלכת: מנח הגוף, מתח השרירים ומיקומם, תנועות הגוף, שפת הגוף ותחושותיו. כל אלו, למעשה, הם שער אל התת-מודע של נפשנו, שער המאפשר גישה אל לב הבעיה. ההתיחסות אל כל הרבדים שבאדם מאפשרת הן שיחרור פיזי והן שיחרור נפשי המביאים לשינוי.
למאמר המלא...
|
האדם, כיצור חברתי, נזקק לחברתו של הזולת. יחסים בינאשיים מעניקים לאדם תמיכה,הערכה וכבוד. הזולת מגלה בנו עניין, נותן בנו אמון, מעניק לנו מידע ומסייע לנו בעת מצוקה, אם בעצה, בתמיכה או בסיוע חומרי. מי שאינו מצליח לקשור קשרים חברתיים הדוקים ומשמעותיים עם הזולת, או מי שהתנסה בניתוק יחסים כאלה – חש בדידות.
למאמר המלא...
|
כולנו נעים קדימה ואחורה בין הפחד מפני נטישה ובין הפחד מפני מחנק. יש מי שנותרים בודדים, כי הם חוששים שיחנקו אותם הרגשות הקשורים ביחסי קירבה. אחרים מסרבים לנתק קשרים הרסניים, בגלל האימה מפני הרגע שבו ייוותרו לבדם. הרוב נעים בן שני הקצוות.
למאמר המלא...
|