הנימוקים של הפרקליטות שהועברו לבית המשפט העליון לא עומדים במבחן הסבירות המשפטית.
ההנמקה שלהם רעועה ועקומה כמגדל פיזה – והראויות שמבססות לכאורה את האשמות, היא פירמידה של לגו שנופלת מעצמה מרוב טענות סרק.
במקום להודות בטעויות או לאפשר לבית המפשט לבדוק יסודית וסופית את הטענות של הסניגוריה, הפרקליטות מתחפרת בעמדות רעועות מפחד של כשלון.
אם זדורוב אשם – בית המשפט יקבע סופית ולא הפרקליטות.
למאמר המלא...
|
בתכנית עובדה של אילנה דיין – היה דיון נוסף בפרשה המדממת והכואבת על רומן זדורוב, השפוט על רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל, שנקטפה בדמי ימיה.
הדיון הציבורי בפרשה הסבוכה והכואבת הזו הוא ללא תקדים במשפט הישראלי, הן מבחינה ציבורית והן משפטית.
בתכנית עובדה הופיע סגן ראש השב"כ לשעבר, שהיה גם ראש אגף חקירות בשב"כ, עם ניסיון עשיר של עשרות שנים, והצהיר מפורשות שלא יתכן על סמך העובדות הראיות שזדורוב הוא הרוצח.
למאמר המלא...
|
רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל – הוא מהפרשיות הקשות הסבוכות והמטלטלות ביותר במשפט הפלילי בישראל עד כה.
המשטרה בלחץ הציבורי דאז – מיהרה לפענח את הפרשה, כינסה בבהילות מסיבת עיתונאים בומבסטית רבת קצינים מהצפון, והצהירה על פיענוח ומציאת האשם, פועל בניין, מהגר שבקושי דיבר עברית ולא עפרון חד מבחינה חברתית, שתומרן ותוכמן ע"י המשטרה ומדובב שהוכנס לתאו.
החקירה היתה מהירה – מלאת כשלונות, קיצורי דרך ועיגול פינות, שהביאו להרשעה מפוקפקת, תוך התעלמות מרוב העקרונות הבסיסיים של המשפט הפלילי.
למאמר המלא...
|
דוח השופט רוזן על היחסים בין המכון לפרקליטות, רך יותר, קליל יותר מדוח השופטת הילה גרסטל.
לפי דוח רוזן, המכון ועובדיו על חוות הדעת המקצועית שלו, הן בבחינת עדי תביעה.
חוות דעת המכון, הן של עדים מומחים וחייבים להיות אובייקטיביים וניטרליים.
חוות דעת המכון – עוסקים בחיי אדם והם קובעים בין זכאי לבין אשם ובמקרים רבים בין רצח – הריגה או תקיפה ולפעמים אפילו הגנה עצמית.
שינוי חוות דעת, כפי שאכן קרה בעבר, לפי דרישת הפרקליטות, היא עבירה פלילית אתית ומוסרית.
למאמר המלא...
|
עינויי דין – אחת התוצאות העגומות של מערכת המשפט בישראל, התמשכות הדיונים, פסקי דין שנותנים שנים לאחר גמר המשפט ולפעמים גם אחרי שאחד הצדדים נפטר.
ההוראה של הנשיא גרוניס, לנהל משפטים מיום ליום, יכולה לפתור את הבעיה, אבל הביצוע שלה, ספק אם תוכל להתבצע בזמן הקרוב, אם בכלל.
החוק וסדרי הדין הקובעים משפטים מיום ליום – קיימים בספר החוקים כבר שלושה עשורים, אך הביצוע לא התקיים.
צדק שנעשה באיחור – יש בו אלמנט של אי עשיית צדק.
למאמר המלא...
|