|
יש לשאול מה נשתנה חג החירות שלנו? מדוע מרבים אנו להדגיש בו דווקא את: "הא לחמא עניא", שדווקא בו אנו פותחים בעריכת הסדר? מפני מה נקבע שם החג "חג המצות" על שם לחם העוני? כמו כן, מדוע נצטוינו לספר ביציאת מצרים, בעת שהמצה מונחת לנגד עינינו? האין בכל אלו סתירה לציון חירותנו?
למאמר המלא...
|
|
"בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו, כאילו הוא יצא ממצרים". על האדם לדמיין לעצמו בצורה מוחשית ביותר שעדיין הוא נמצא בארץ מצרים, בתוך מצוקת העבדות, מלא חרדה לחייו, מושפל ומוכה וכל מחשבותיו להמלט משם בדרך טבעית מתגלות כבלתי מעשיות. מצרים היתה המדינה החזקה ביותר באותה תקופה, מלך אדיר שנערץ על בני עמו כאל, שלט עליה, ובני עמו היו מוכנים לעשות למענו הכול.
למאמר המלא...
|
|
משל לאותה מילטשת יהלומים בה כל פועל מקבל בבוקר יהלום גולמי לא מעובד, ויחד איתו דף ובו שרטוט של המומחה כיצד צריך היהלום להיראות עם תום ליטושו. במשך יום העבודה יושב הפועל ליד מכונת הליטוש ועובד, תוך עיון והשוואה לשרטוט של המומחה. כל אבן והשרטוט שלה.
למאמר המלא...
|
|
בואו נתבונן בכמה מטרות זמניות שאנשי העולם בוחרים על מנת להשביע את רעבונם למשמעות ונהיה בבחינת איזהו חכם הרואה את הנולד , ונבדוק האם המטרות הזמניות הנפוצות בעולם גורמות להשביע את הנפש הצמאה למשמעות.
אנחנו לא רוצים להיות כאותו אחד שנסע שש שעות לאילת, פתאום מתברר לו שמה שהוא מחפש נמצא בכלל בצפון ברמת הגולן.
הגיוני שלפני שהאדם בוחר יעד, שיבדוק מה יהיה לו אחרי ההגעה ליעד והאם זה יספק אותו.
למאמר המלא...
|
|
מצוות הם מלשון צוותא, הכוונה היא התחברות- כאשר אבא מצווה על בנו לעשות משהו, אז כשהבן עושה את מצוותו של האב, הוא בעצם מתחבר אל רצון האבא, הוא כמו היד הארוכה של האבא, לכן כשאנו מקיימים את מצוות הבורא, אנחנו מקיימים את רצונו ולכן אנחנו מתחברים אל הבורא.
למאמר המלא...
|