|
התפתח מנהג שבו האישה או אביה דרשו בעת הנישואין התחייבות מן הבעל שאם ימות לפני אשתו, תהיה האלמנה זכאית למזונות מנכסיו. בהתחלה הסכמים אלו היו פרטיים ואז הפכו לנוהג בקובל ברוב העם. בית הדין ראה בנוהג זה מחייב והפך אותו לדין מחייב לגבי כל הזוגות אפילו אם לא ערכו הסכם מחייב. מאחר שהחקיקה היתה מסובבת על הנוהג הקיים , התקנה נתנה את התוקף המשפטי לנוהג ובגלל זה נוצרו 2 נוסחאות ( כי אנשי יהודה ראו בנוסח השני, ואילו אנשי ירושלים והגליל ראו את הנוסח השני.
למאמר המלא...
|
|
יש מחלוקת בין חכמי ההלכה מתי כופים גט ומתי לא. המחלוקת היא על השאלה אם יש לראות ברשימה בתלמוד בה נקבע מתי כופים גט כרשימה סגורה עליה אין להוסיף דבר, או שהרשימה לא סגורה וניתן להוסיף דברים כגון אלימות כלפי נשים. היו חכמים שסברו שהכאת אישה מהווה עילה לגט, ולעומתם היו חכמים שחששו שהגט יהיה פסול ולכן פסקו שאין לכפות גט על בעל אלים.
למאמר המלא...
|
|
רבן גמליאל טוען שלפעמיים צריך להרוג. ישנה מחלוקת בין ר' עקיבא + ר' טאיפון מול ר' גמליאל הראשונים אומרים שהשינויים של המשפט העברי מוליכים אותנו לקביעת כלל שבישראל לא הורגים לעומתם ר' גמליאל אומר שצריך לשמור על האופציה כלומר לא להפוך את הפרוצדורה. לכלל כי אז אתה בעצם מוציא את האוויר מהמשפט העברי.
למאמר המלא...
|
|
דיני היושר הם מערכת של עקרונות וכללים המיועדים להשלים את החוק ולוודא שהמשפט ייעשה ע"פ הצדק. דיני היושר הם נר לרגלי המשפט העברי אשר יונק כוחו מהוראת "ועשית הישר והטוב" . על מהותם של דיני היושר של המשפט העברי התבטא בעבר השופט זילברג : "דיני היושר של המשפט העברי אינם חופפים לדיני היושר של המשפט האנגלי, אולם יונקים ממקור אחד, מן הצורך להקהות חודו של דין, וליצור בצידו תהליך שימתיק או יקציע את הזיזים והבליטות שבו... המשפט הוא דבר השווה לכל נפש, אך אינו הולם בדיוק נמרץ את רישומי אבריו של הפרט.
למאמר המלא...
|