|
|
|
בית המשפט קבע, כי עדיפה אופציית החלוקה "בעין", כפי שאף מורה חוק המקרקעין. ברם, בסופו של יום הורה על פירוק השיתוף על ידי מכר המגרש לצד ג' וזאת לאחר שהוכח בפניו, כי חלוקת המגרש "בעין" תגרור הוצאות
למאמר המלא...
|
|
בית המשפט המחוזי דן בבקשה למתן צו מניעה שהגישה חברה בקבוצת רכישה כנגד חבר אחר בה ודחה אותה, תוך קביעת מספר עקרונות מעניינים הן בפן הפרוצדוראלי של סדרי הדין והן בפן המהותי בנוגע לאופי היחסים שבין חברי הקבוצה המשליך על היריבות המשפטית הנוהגת ביניהם.
למאמר המלא...
|
|
מחלוקת נפלה בין צדדים לעסקת מכר של חנות בקצרין משגילה הרוכש, כי במשך שנים רבות המשיך המוכר לנהל על גג החנות עסק לאירוח והשכרת צימרים. האם נמכר הגג יחד עם החנות או שמא נותר בבעלות המוכר?
למאמר המלא...
|
|
זיכרון דברים בין קונה ומוכר בעסקת מכר מקרקעין הינו דבר נפוץ ומקובל. אנשים רבים אינם מודעים לבעייתיות הקיימת בחתימה על זיכרון דברים ועל הסכנות הטמונות בחתימה על זיכרון דברים כאמור. אני באופן אישי ממליץ ללקוחותיי להימנע ולא לחתום על זיכרון דברים. מאמר זה יסקור בקצרה את הסיבות לכך.
למאמר המלא...
|
|
נְצֹר בְּנִי מִצְוַת אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּש תּוֹרַת אִמֶּךָ. קָשְׁרֵם עַל לִבְּךָ תָּמִיד, עָנְדֵם עַל גַּרְגְּרֹתֶךָ. בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, בְּשָׁכְבְּךָ תִּשׁמֹר עָלֶיךָ, וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ. כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר.
למאמר המלא...
|
|
רבות מהוראותיו של חוק המקרקעין עוסקות בהסדרת אינטראקציות בין פרטים אשר היותם בעלי זכויות ביחידת קניין משותפת (דירה, מגרש וכד') יצרה ביניהם שיתוף (לרוב מאולץ). ברם, הוראות אחרות בחוק מסדירות דווקא את דרכי הפירוק של אותו שיתוף.
נשאלת השאלה האם פירוקו של השיתוף יכול להעשות רק על ידי השותפים עצמם או גם על ידי צדדים זרים למקרקעין וכנגד רצון השותפים?
למאמר המלא...
|
|
הבית המשותף הנו מעין יצור כלאיים המשלב בין זכויות קנייניות "טהורות" שיש לבעלי הדירות בדירותיהם הפרטיות, לבין זכויותיהם המוגבלות ברכוש המשותף (חצר, חדר מדרגות, גג וכד').
מתוך מורכבות זו מתעוררות מחלוקות רבות שעניינן אופן השימוש שעושים דיירי הבניין ברכוש המשותף.
למאמר המלא...
|
|
חוק המכר (דירות) התשל"ג- 1973 (להלן:"החוק") מגן על זכויות הרוכש ומטיל על הקבלן אחריות ל"אי התאמות" שהתגלו בממכר במהלך תקופת הבדק (שמשכה 1-7 שנים ממועד המסירה בהתאם לאופי הליקוי) ותקופת האחריות (שמשכה שלוש שנים מתום תקופת הבדק). האם אחריותו של הקבלן חלה גם לאחר חלוף התקופות הללו?
למאמר המלא...
|
|
רבות נכתב ודובר בתופעת עבריינות הבניה (המתבטאת בעיקר בביצוע בניה ללא קבלת היתר, תוך הפרת הוראותיו הברורות של חוק התכנון והבניה) ובצורך למגרה באמצעות פסיקה דווקנית של בתי המשפט ואכיפה בלתי מתפשרת על ידי הרשויות. ברם, דומה כי גישה בלתי אחידה של בתי המשפט ואכיפה מועטה מרחיקים את קיצה של התופעה.
למאמר המלא...
|