|
מאמר זה הינו המשך למאמרנו הקודם בנוגע לתקנון הבית המשותף.
הפעם בחרנו להכין המאמר בצורת שאלות ותשובות בעניין התקנון ובכך לשים את האצבע על נקודות ספציפיות בהן מצאנו כי רבים מתקשים.
למאמר המלא...
|
|
האם במידה ולא צויין מפורשות בחוק על אחריות אישית של נושא משרה, אין מקום להעמיד לדין או להטיל אחריות על נושא משרה, אלא להטיל אחריות אך ורק על התאגיד?
למאמר המלא...
|
|
בדיני החברות של ימינו, ישנן מערכות חוקים וכללים מפורטת המסדירות את ענייני החברה והקשורים בה, במדינת ישראל חוק החברות הוא זה שקובע איך ועל פי מה תנהג החברה.
חברה הינה תאגיד, דהיינו אישיות משפטית עצמאית מלאכותי הנושאת בזכויות וחובות משלה. כאישיות משפטית עצמאית יכולה החברה לתבוע ולהיתבע, להתקשר בחוזים, להחזיק נכסים ולבצע פעולות משפטיות נוספות, הכל בנפרד מבעלי מניותיה.
ישנו עיקרון מנחה לעניין התאגדותה של חברה, והוא שכל אדם רשאי לייסד חברה.
פעולותיה של החברה, שהינה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית בעלת זכויות וחובות משלה, מתבצעות באמצעות "איבריה", דהיננו גופים הקיימים בחברה ואחראים לביצוע תפקידים מוגדרים. גופים אלה נקראים "אורגנים".
למאמר המלא...
|
|
מאמר זה עוסק בעניין תחרות בין שניים הטוענים לכתר באותו הנכס ובאותם המקרקעין. ישנן דרכים שונות להתמודד עם מצב זה בין היתר: רישום הערת אזהרה, ביקור בנכס טרם חתימה על הסכם ועוד.
למאמר המלא...
|
|
ככלל, עסקה במקרקעין דרושה רישום הלשכת רישום המקרקעין וכך היא גם מסתיימת.
כל עוד לא נרשמה העסקה- רואים אותה כהתחייבות לעשות עסקה, דהיינו, כל עוד לא נרשמה העסקה- יש לרוכש הזכות זכות חוזית בלבד (כפי שיורחב בהמשך) שתוקפה הוא בין הצדדים בלבד ולא כלפי כולם.
על כן נולד הצורך לחזק את זכויותיו הקנייניות של הרוכש כשהוא נמצא עדיין בשלב החוזי (עדיין לא רשם על שמו את הנכס).
הפתרון לעניין זה הוא הערת האזהרה, אך טרם אגע בהערת האזהרה בהרחבה, מעט רקע על עקרונות התפיסה בנוגע לרישום מקרקעין במדינת ישראל:
זכות קניינית וזכות חוזית:
זכות קניינית- היא זכות רכושית המתייחסת לנכס ופועלת כלפי מספר בלתי מוגבל של חייבים, זכות זו עדיפה על פני זכויות אחרות.
זכות חוזית- זכות אישית התקפה כלפי אדם או קבוצה מוגדרת, היא נתפסת כחלשה יותר מהזכות הקניינית ואינה בעלת המאפיינים הנתונים לזכות הקניינית.
למאמר המלא...
|
|
בית משותף הינו מבנה קבע שיש בו לפחות שתי דירות, כשהוא עומד על חלקה נפרדת ורשום בפנקס הבתים המשותפים (ס' 52 לחוק המקרקעין).
לכל בית משותף יש חלק הנקרא ה"רכוש המשותף", חלק זה כולל את כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, לרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, חדרי המדרגות, מעליות ,מקלטים וכיוצ"ב. מדובר לרוב במתקנים המיועדים לשרת את כל בעלי הדירות בבית המשותף או מרביתם. (ס' 52 לחוק המקרקעין).
היחסים המשפטיים בין הדיירים בבית המשותף מוסדרים באמצעות תקנון- מצוי או מוסכם.
למאמר המלא...
|