|
על פי הצעת החוק , בכדי להימנע משחיתות או פעולות אינטרסנטיות שונות של בעלי תפקידים ציבוריים המחליטים להמיר את תפקידם לתפקידים אחרים מאותו התחום, ללא תקופת המתנה, יקבע פרק זמן סביר על פי חוק שבו לא יוכל אדם לעבוד בתפקיד זה. הצעת החוק מתייחסת לתקופת הצינון בתפקידים בעלי משקל ציבורי כבד- נשיא המדינה ומבקר המדינה, שאליהם מתחייסים חוקי יסוד (חוק יסוד: נשיא המדינה וחוק יסוד:מבקר המדינה), אשר מפרטים את מהות התפקידים, תוכנם ופרטים טכניים לגביהם כמו משך תקופת הכהונה, מי ראשי לכהן בתפקידים אלה וכו'..
למאמר המלא...
|
|
בבואנו לדון בסוגית הביקורת השיפוטית והפעלתה יש לבחון בתחילה את התפתחות הביקורת השיפוטית בעולם ובישראל ולהבין את בסיס התובנה של הביקורת השיפוטית בהתייחס לתקופה של לפני ואחרי חוקי היסוד תחת ההבחנה כי בישראל אין חוקה. רעיון הביקורת השיפוטית הגיעה לקידמת הבמה בדיון הציבורי לאחר מלחמת העולם השנייה.זהו אמצעי שניתפס אז כאחד הלקחים מעליית הנאציזם וכאחת הדרכים למניעת הישנותם של מקרים שכאלו עת משטרים טוטליטאריים שלטו בעולם וניצלו את החוקים הבעייתיים לשליטה במדינותיהם ובחלק מהעולם.
למאמר המלא...
|
|
בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, סעיף 10, אומר המחוקק באופן מפורש שחוק היסוד הזה, מבחינת ההתייחסות שלו לחוקים קיימים יהיה כזה שלא יפגע בדין קודם. כלומר כל חוק שהיה קיים עד 1992 יישאר בתוקפו גם אם הוא סותר את העקרונות של שני חוקי היסוד. אם מ-1992 המחוקק רוצה לחוקק חוקים הוא צריך לחוקק חוק שלא יסתור את חוק כבוד האדם וחירותו (לגבי חוק יסוד חופש העיסוק הכנסת מוסיפה שחוקים קודמים שסותרים את חוק יסוד חופש העיסוק יישארו בתוקף).
למאמר המלא...
|