הטיפול בפרשיות אולמרט, החל מוועדת השליש, דרך האשמות בדבר החומר הסודי,
והבקשה לראות את אשתו בבית-חולים, מקבלת צביון ותפנית לא נעימה בניתוח העובדות.
הפשיטה על הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות, והחרמת חומרים שלא שייכים לספר של אולמרט, מתחיל להראות ולהישמע כהתחלה של בדיחה.
פרסום הקמפיין הגנוז של הליכוד – ע"י התקשורת, לא מאהבת יצחק. הפרסום לדעתי גרוע יותר מהגניזה ומזיק הרבה יותר אלא אם כן, זאת היתה המטרה הנסתרת של הפרסום.
למאמר המלא...
|
ענת קם שוחררה מהכלא. בית המשפט המחוזי הטיל עליה עונש מאסר של 4,5 שנות מאסר, בית המשפט העליון בערעור הקל בעונש והעמידו על 3.5 שנים, ולאחר הורדת 1/3 ושליש מנהלי – בשל התנהגות טובה, שוחררה מהכלא.
השחרור הצית מחדש את הנושא של הקשר בין המקור לעיתונאי והאחריות המוטלת עליהם.
לדעתי – העיתונאי הוא קודם אזרח המדינה, נאמן למדינה, ביטחונה ואזרחיה וסודותיה, ולאחר מכן עיתונאי במקצוע, שצריך לדווח, לסקר אך גם להיות בעל אחריות אזרחית וער לביטחון המדינה בפרסומים.
למאמר המלא...
|
חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבודו של אדם ושמו הטוב, באמצעות איסורים שונים על פרסום מידע העלול לגרום להשפלה, להטעיה או לביזוי. יחד עם זאת, חוק איסור לשון הרע עומד לעתים קרובות בסתירה לזכות היסוד לחופש הביטוי.
למאמר המלא...
|
מטרתו של חוק איסור לשון הרע היא להגן על כבודם ושמם הטוב של אדם או קבוצה, ועבירה על חוק זה נחשבת לעבירה פלילית וכעוולה אזרחית. מנגד, במטרה לשמור על חופש הביטוי בחברה דמוקרטית, קיימים סייגים רבים לחוק זה, הכוללים בין היתר את חופש הבעת הדעה שלעתים קרובות מצוי במתח מול לשון הרע.
למאמר המלא...
|
הלכת שיתוף, המכונה גם "חזקת שיתוף", מתייחסת להלכה משפטית מקובלת שאינה מעוגנת בחוק, הנוגעת לאופן חלוקת רכוש בעת הליכי גירושין. הלכה זו רלוונטית עבור זוגות שהתחתנו לפני שנת 1974, או לזוגות ידועים בציבור.
למאמר המלא...
|
האם השיטה הדמוקרטית מתאימה לזהותנו האמיתית ולמציאות האמיתית?
למאמר המלא...
|
המאמר עוסק באחת הסוגיות הבוערות בתחום המשפט, כזו שגם מוציאה מכל הגורמים תגובות יצריות ביותר: כיצד יכול אדם, שנפגע מפרסום אנונימי בקשת לתבוע את המפרסם? המצב מתקיים במיוחד במסגרת תגוביות-טוקבקים, שם מכפישים אנשים לא מעטים את נושאי הכתבה, תוך שהם מסתתרים מאחורי מסך אנונימיות ("אחד שיודע"). בית המשפט קבע, שכרגע אין דרך בחוק הישראלי לדרוש את גילוי זהותם של המגיבים תוך עיגון "הזכות לאנונימיות" כזכות יסוד של ממש.
למאמר המלא...
|