שאלת הסיפוח, שנחתמה גם במסגרת ממשלת האחדות, מעוררת מחלוקות בימין ובשמאל.
יש קונצנזוס בציבור היהודי – כי גושי ההתיישבות הגדולים, בקעת ירדן וכמה נקודות בטחוניות אסטרטגיות, חייבות להשאר בידי ישראל, למען בטחונה.
"תכנית אלון" – משופרת מותאמת לרוח הזמן, היא הפתרון הטוב ביותר כדי ליצור אחידות בין הגושים.
בימין יש החוששים מהשם מדינה פלסטינית. תרגעו הערבים לא יסכימו.
בשמאל – מפגינים עם דגלי פלסטין ואש"ף, כל מילה מיותרת.
למאמר המלא...
|
אהוד ברק נגד אהוד אולמרט – מלחמת א' ב-א', במלוא עוזה.
חייבים להיות הוגנים ומפרגנים – אהוד אולמרט כראש ממשלה שנתן ההוראה להשמדת הכור – בניגוד להמלצת האמריקאים והנשיא בוש, ידיד ישראל ובניגוד לדעות שונות בקבינט, החליט שטובת המדינה ובטחונה מחייבים זאת וצדק בגדול. מה שמגיע מגיע.
עם פרסום המידע, שבא ישראל לוקחת רשמית את האחריות על המבצע למרות שלא היה ספק בלב הציבור שזאת ישראל ולא עמימות לפי מקורות זרים.
מלחמת גנרלים שמזכירה את הימים שאחרי מלחמת יום הכיפורים ויתר המלחמות.
למאמר המלא...
|
אילו עראפת היה מקבל את ההצעות שהוצעו לו בשפע על-ידי ממשלות ישראל, ובמיוחד על-ידי אהוד ברק, ואבו-מאזן מקבל את הצעת אהוד אולמרט, המצב היום היה שונה בתכלית.
יש הקוראים לכך כיבוש, יש הרואים בכך חזרה לאדמות ואתרים היסטוריים, יש הרואים בכך חזרה אל בורות המים ואל ההיסטוריה.
יש הרואים בכיבוש כמשחית, מדכא, מעורר שנאה ומדנים, ויש הרואים בכך שחרור הארץ המובטחת.
יש הקוראים לכך קולוניאליזם ואחרים - הרחבת שטחי מולדת.
למאמר המלא...
|
כל המומחים וכל הפרשנים טוענים מזה שנים, שעל מנהיגי ישראל לחשוב מחוץ לקופסה, כדי להציע פתרון יצירתי להסדר עם הפלסטינאים.
ובכן, יש לי הצעה – במקום שאנחנו נחפש נואשות פרטנר, ניזום, נתאמץ, נתאכזב כל בוקר מחדש, ניתן לפלסטינאים לחפש פרטנר בישראל.
הפרטנר לא בגוש השמאל – המוכן לנסיגה לגבולות 67 והורדת התנחלויות.
הפרטנר – בגוש הימין, השומר על גבולות ביטחון של ישראל ושטחים אסטרטגיים להבטחת גבולות בני הגנה.
למאמר המלא...
|
כשהבינה שולה זקן, מזכירתו הנאמנה של אולמרט לקראת סוף משפט הולילנד (ואחרי משפט ראשון-טורס) שהיא עלולה לשלם מחיר כבד, עבור נאמנות עיוורת, היא פנתה לקרש הצלה אחרון – "הסדר טיעון" תמורת עדות מפלילה על אולמרט, ועונש קל לצידו עבורה.
"הסדר טיעון" – בזמן פציעות, לאמור לאחר גמר המשפט והסיכומים – הוא בעייתי אך בהחלט אפשרי.
כל עוד לא ניתן פסק דין – אפשר להוסיף ראיות ועדויות, והדבר נכון לשני הצדדים.
ראה פסק דין מנחה בסוגייה (בהרכב 9 שופטים) ע"פ 1958/98.
למאמר המלא...
|
יש קווים משותפים וקווים מנוגדים בין שני האירועים. המשותף, כולם מתחפשים, חלקם למה שרצו ולא יכלו להיות ואילו האחרים, משחקים במדינאים ופוליטיקאים שחושבים שיכולים להביא הסדר מדיני.
לא צריך להיות פרשן מפורסם כדי להבין, שביקור הנשיא אובמה, עומד מאחורי כל התרחישים, ההצהרות והאיומים באינתיפאדה.
המינוי של ציפי לבני, כיו"ר צוות המו"מ עם הפלסטינאים, הוא מהלך מבריק של ביבי, לקראת אובמה והקהיליה האירופית.
למאמר המלא...
|
רוח רחמנית הומניסטית אחזה בכמה עיתונאים/פרשנים, מאז חזרה שלשום שולה זקן משהות של חודש במסיבות ונופש בלוס אנג'לס, היישר אל תא המעצר של המשטרה. בעיקר העסיקה אותם השאלה מדוע המשטרה לא אפשרה לזקן להתרענן ולהתקלח בביתה, ולשם דיון בסוגיה הרת גורל זו אף הובאו אורחים רמי מעלה לאולפנים, על מנת שייצגו את שני הצדדים.
ממש עיתונות אובייקטיבית במיטבה. אז למה אני חושדת סתם שמדובר בעיתונות צהובה של רייטינג וסנסציה, או בעיתונות אנכרוניסטית, מגויסת ומשתפת פעולה?
למאמר המלא...
|
בסיום חגיגות "יום ירושלים" אפשר לשאול: מי כאן ראש העירייה ומיהו ראש העיר.. התשובה: לאחר הפסדו של טדי קולק בבחירות לראשות עיריית ירושלים היו מי שחשבו שהתואר "ראש עירייה" אינו מספיק חשוב ואינו משקף נכונה את מעמדו של מי שנבחר לנווט את ההתנהלות בבירת הנצח של עם ישראל . כך נולד השינוי. לא עוד ראש עירייה כי אם ראש העיר ירושלים. קולק נשאר ראש העירייה האחרון בתואר זה.
למאמר המלא...
|
המודל ההתנהגותי מניח כי במקרים רבים הסיטואציה מכתיבה את התנהגות האדם, מכאן שהמודל עצמו נגזר מהסיטואציה. סיטואציות שונות מניבות התנהגויות שונות ועל כן ננהג במקרים מסוימים על פי מודלים התנהגותיים ספציפיים. במקרה שלפנינו, המודל המתאים ביותר הוא מודל האלימינציה. המודל נכון למצבים שבהם יש מגוון של חלופות וזמן מוגבל לקבלת החלטה. לפי מודל זה תהליך קבלת ההחלטה הוא תהליך רציף של צמצום אפשרויות, הנועד לאפשר לנו להגיע במהירות אל החלופה הרצויה. לתהליך ארבע שלבים: הגדרת קריטריונים לפי סדר חשיבות יורד, העלאת
למאמר המלא...
|