|
בחודש מרץ שנת 2000 נפטרה לילי ז"ל, רעייתו של אריאל שרון. על–פי בקשתה היא נקברה על גבעת הכלניות. במסגרת קבורה זו, עושה שרון כל עבירה אפשרית מתחום המקרקעין. קבורה בקרקע חקלאית, שהיא גם אתר עתיקות מוכרז, וכל זאת ללא רישיון קבורה במקום, וללא היתר כנדרש בחוק. ומעל הכל הוא איננו בעל זכות בקרקע. כחמש שנים לאחר הקבורה, פונה נעם פדרמן, ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בדרישה להעתיק את הקבר של המנוחה לבית עלמין. ולאחר מכן, פדרמן מגיש עתירה לבג"ץ, נגד ראש הממשלה אריאל שרון ונגד היועץ מזוז. בית המשפט בפסק דין זה, נתן ידו לפגיעה קשה בשלטון החוק ולפגיעה באינטרס הציבורי. וקיימת האפשרות - שאריק שנלחם את מרבית חייו בערבים, במותו נקבר בבית קברות מוסלמי.
למאמר המלא...
|
|
ארבע שנים אחרי האירוע המצער, הנוראי, בבר-נוער, בו נהרגו צעירים חפים, מלאי נעורים, ציפיות ותקוות. ערכה המשטרה מסיבת עיתונאים בומבסטית. ליד השולחן הארוך ישבו ראשי משטרת מחוז ת"א, מלאי הערכה עצמית, נפוחים מחשיבות עצמית על פיענוח אחת הפרשות העגומות והמעיקות באירועים הפליליים במדינה.
לפני מספר ימים – בפרסום צנוע ומודחק הודיע הפרקליטות והמשטרה, שיש מידע חדש, המשנה את תמונת הראיות בתיק ועד המדינה שהחזיק את התיק כולו על גבו ובפיו – לא אמין.
רבותי, זהירות מעדי מדינה!
למאמר המלא...
|
|
מכוניות מתפוצצות ברחובות הכרך, נוער הגבעות משתולל בכפרים ערביים, תלמידים עם סכינים ואולרים במקום ספרים, חצר בית הספר כבר לא מקום בטוח – כך גם מקומות בילוי.
משפחות הפשע – לא מתרגשות מהמשטרה ובידם אמצעים טכנולוגיים משוכללים יותר.
הציבור מתחיל להתייאש מהמצב וזה, שלב שבו הממשלה צריכה להיכנס לתמונה.
יש להכריז על חיסול האלימות והורדת המינון למינימום, כפרויקט לאומי ממשלתי.
למאמר המלא...
|
|
יש פרשנים ועיתונאים בכירים, שמנסים להפחיד אותנו בפרשנותם על היחסים בינינו לבין ארה"ב. אחדים מהם מצטטים ומהללים את בגין, שרון ז"ל, אולמרט ויחסיהם החמים עם הנשיאים – קרטר, רייגן ובוש הבן. את היחסים של נתניהו לעומת זאת, מגדירים כחרדה, פחד, חוסר יכולת להחליט וכמובן שגיאה טקטית, לעומת ראשי הממשלה הקודמים שהיו, קשובים, כנועים, מבינים, מתחנפים ומשתפי פעולה נאמנים.
למאמר המלא...
|
|
המזכיר קרי אכן אובססיבי להכריח את הצדדים או לכפות עליהם, חתימה על מסמך כלשהו, כללי, לא מחייב, פורץ דרך, ששני הצדדים יוכלו לחיות איתו בשלום.
מזכיר ארה"ב – שמגיע לארץ כבר 15-12 פעם תוך זמן קצר, ניתן להגדירו כאובססיבי.
המסקנה – לארה"ב אין בעיות חוץ רציניות, מדאיגות ורק בעיית ישראל והפלסטינאים – בראש מעיניהם.
אם צוות היועצים של אובמה היו מאזינים היטב ל"האזנות הסתר" של ביבי ושריו ולאבו-מאזן ושריו – היו מבינים שחתימה על הסכם – הוא חלום אמריקאי בלבד.
למאמר המלא...
|
|
כל כך הרבה פעמים שאני מתווכח עם מישהו על דת, הוא או היא אומרים שהם פעם היו אתאיסטים בדיוק כמוני. דיברתי עם מישהו שאפילו כנה את עצמו "אתאיסט לשעבר". ממאז ומתמיד מצאתי את האמירה הזו מוזר עקב כך שכל היהודים ( ואף כל המאמינים לצורך העניין) נופלים בהגדרה של "אתאיסטים לשעבר".
למאמר המלא...
|
|
ראש אמ"ן הצהיר כי מכוונים אל עבר ישראל 170000 טילים מכל הכיוונים. שר האוצר הצהיר כי 170000 מיליון ₪ עלול להיות הפסד המשק מהחרם האירופי. 170 מראשי המשק פרסמו אזהרה על הפסדים כבדים עקב החרם אם יתממש.
וכל האיומים האלה – אם לא נמהר ונסגור הסכם עם הפלסטינאים, לפי התכנית של ארה"ב, לפני שיהיה מאוחר מדי.
המסקנה: לאור האיומים האלה, לחשוב על האופציה שהוצעה לנו בעבר הרחוק – היא אוגנדה.
התשובה: על 170000 טילים ואיומים יש לישראל 200000 תשובות חכמות ומהמהמות. ללחום נגד החרם, נגד המסיתים ולגלות עמידה איתנה.
למאמר המלא...
|
|
ענת קם שוחררה מהכלא. בית המשפט המחוזי הטיל עליה עונש מאסר של 4,5 שנות מאסר, בית המשפט העליון בערעור הקל בעונש והעמידו על 3.5 שנים, ולאחר הורדת 1/3 ושליש מנהלי – בשל התנהגות טובה, שוחררה מהכלא.
השחרור הצית מחדש את הנושא של הקשר בין המקור לעיתונאי והאחריות המוטלת עליהם.
לדעתי – העיתונאי הוא קודם אזרח המדינה, נאמן למדינה, ביטחונה ואזרחיה וסודותיה, ולאחר מכן עיתונאי במקצוע, שצריך לדווח, לסקר אך גם להיות בעל אחריות אזרחית וער לביטחון המדינה בפרסומים.
למאמר המלא...
|
|
לזכר המנוח ראש ממשלנו לשעבר
מר אריאל שרון ז"ל.
דמעות חונקות את גרוני וכאב נורא מבכה ליבי
על אובדן כה יקר לישראל
לא רציתי לכתוב במר מכאוב שגדול מנשוא עלי בציון
אך בשבר הזמנים כואבים אהובים ודומעים המסורים לציון
אלו המילים שכתבתי לזיכרון עליך מר וכבוד איש שר ישראל
וראש ממשלתנו לשעבר אדוני אריאל שרון זכרך לברכה.
היית איש תם ויקר לציון איש דגול משכמך ומעלה
הילכת שבי אמונה למשמרת עם ישראל
היית איש אציל שנושא אחריות גדולה לעם ישרא
למאמר המלא...
|
|
נשיא שנבחר, תמיד מצהיר כי הוא יהיה נשיא של כל העם. המציאות הוכיחה כי להצהרה החגיגית אין למעשה כיסוי במציאות.
הכנסת, כלומר: הפוליטיקאים בוחרים נשיא, לכן נקודת המוצא לבחירה היא פוליטיקה פנימית בין מפלגתית.
הצגת מועמדותו של פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לפיזיקה, היא מבורכת, במקומה, תביא כבוד והדר למוסד, אך ספק אם יבחר.
מדובר במועמד אידיאלי לתפקיד, השאלה אם יהיה גם ריאלי.
למאמר המלא...
|