מאמרים בנושא יהדות

רבי נחמן מברסלב מבאר כי קיימת אהבה שבדעת, שהיא האהבה של השי"ת לעם ישראל כפי שהיא היתה לפני בריאת העולם. ובפשיטות הרעיון הוא כי כאשר האדם נכלל בבחינת לפני הבריאה, על ידי זה הוא זוכה לאהבה הזאת שהיא אינה תלויה בדבר. והאהבה הזאת שבדעת היא בחינת מחוייב המציאות, והיא נצחית והיא מעל הזמן, והיא לא משתנה, ואין בה שום רע, והיא לא תלויה בשום סיבה משום שהיא קודמת לבריאת הסיבות וכולי. ומצו"ב מאמר מהעניין הנ"ל - אהבה עצמית אמיתית. איך להגיע אליה ? והרעיון שלו הוא, כי על ידי זה שהנשמה של האדם נכללת באין סוף, על ידי זה הוא זוכה לאהבה הנ"ל **** אהבה עצמית. מהי ...

- ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא ואחר כך כשמשיג בשכלו כל מה שיש ביד אנושי להשיג אז שכלו שב שכל הנקנה כמו שכתבו המחקרים שיש שכל בכח, ושכל הפעל, ושכל הנקנה ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו אינו אלא שכל הנקנה וזה השארותיו לאחר המיתה וזה בחינת אמנה כי אמנה לשון קיום דבר כי שכל הנקנה הוא קיום של אדם לאחר מותו ושכל הנקנה נקרא מה שאדם יודע הרבה דברים בידיעה אחת כי קדם צריך לידע הרבה הקדמות קדם שידע איזהו דבר ואחר כך כשמשיג את הדבר משליך הקדמותיו ויודע את הדבר בידיעה אחת וראה גם כעין זה - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי ...

כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל ? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אף על פי שעכשו נתעורר מטה עזו של עבודתו אין זה המטה כדי להתגאות אלא כדי להכניע הרע שבעדה כי ברבים יש בהם טובים ורעים וצריך להכניע הרע שברעים כנ"ל אבל לפני השם יתברך יעמד כדל וכרש וידבר תחנונים ולא יתלה בשום זכות וזהו: "ואתחנן אל ה' ...

אמר רבי נחמן מברסלב כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי לפני העלייה חייב שתהיה ירידה אך כשרוצים לצאת ממדרגת 'נעשה ונשמע' זה למדרגת 'נעשה ונשמע' גבוה ממנה צריך להיות ירידה קדם העליה כי הירידה היא תכלית העליה וכיו"ב מביא רבי נחמן מברסלב כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות וכיו"ב גם כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עד - רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך כשאדם נכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת השם ובאמת כל ההתרחקות ...

- שיחות הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות החן הזה הוא בחינת החן שמובא כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך דהיינו קישור החוכמה למלכות, דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש. ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם. כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר האדם מסתכל בשכל שבכל דבר, על ידי זה הוא מתקן את המדמה שהוא הדמיון, כי הוא משתמש בשכל, שעל ידו נעשה בירור המדמה וכולי. ועניין החלומות הברורים שמובא שם, הוא ...

. כמה פעמים חזר בעצמו דברי העולם שאומרים עליו שאין כאן ממצע, רק או שהוא חס ושלום כמו שהמתנגדים בודים עליו וכו' הדוברים על צדיק עתק רחמנא לצלן וכו' או אם הוא להפך שהוא צדיק אמתי, אזי הוא חדוש נפלא ונורא ונשגב שאי אפשר לשער במח אנושי כלל. כי כך היו רגילים רב העולם לומר עליו זכרונו לברכה. והוא זכרונו לברכה חזר בעצמו דבורים אלו כמה פעמים ורמז לנו שהאמת הוא כן שאין כאן ממצע. והבוחר יבחר לו האמת כי האמת הוא אחד. [ועין בסימן נ"א בלקוטי א] ומזאת השיחה בעצמה יוכל להבין מעט גדלתו כי על ידי עצם ההתנגדות והמחלקת יוכל להבין האמת בהפך ממש ויתפלא על עצם גדלתו ...

בסיפור על בת המלך, מסופר על המשנה למלך שפגש איש שנושא אילן... גם בסיפור על החיגר מסופר על האילן שהשדים ניסו לעקור. גם בסיפור על הקבצנים, מסופר על זה שיש אילן שתחתיו נמצאים כל הציפורים והחיות וכולי בשלום. מה הקשר בין האילנות האלו ? מהו הנמשל של האילן ? תשובה: אילן פירושו שכל. כגודל וכעומק השכל, כך חוזקו וכולי של האילן. ראה כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז והעניין הוא: כאשר המשנה למלך באבידת בת המלך פגש אדם שנושא אילן, הנמשל הוא שהמשנה למך הגיע לשכל ולתובנה כלשהי גדולה כ"כ שאף אחד לא הגיע אליה לפניו. ומהאילן הזה יוצאים ...

רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן - השכל הנקנה - מהו ? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור כי יש שכל משכיל ...

מובא כאן: - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי ...

שאלה: שמעתי שרבי נחמן לא טעם טעם חטא. והשאלה שלי היא: 1 - האם זה נכון ? ומה המקור לכך ? 2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה ? תודה תשובה: לא ידוע לי על מקור כלשהו לכך שרבי נחמן אמר על עצמו שהוא לא טעם טעם חטא. ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא. רבי נחמן כותב בפירוש: כאן: - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר בא אל ההשגה הראוי כי אם יסבר כן ישאר שם חס ושלום אבל כשידע שעדין לא התחיל ...