יש פרשנים ועיתונאים בכירים, שמנסים להפחיד אותנו בפרשנותם על היחסים בינינו לבין ארה"ב. אחדים מהם מצטטים ומהללים את בגין, שרון ז"ל, אולמרט ויחסיהם החמים עם הנשיאים – קרטר, רייגן ובוש הבן. את היחסים של נתניהו לעומת זאת, מגדירים כחרדה, פחד, חוסר יכולת להחליט וכמובן שגיאה טקטית, לעומת ראשי הממשלה הקודמים שהיו, קשובים, כנועים, מבינים, מתחנפים ומשתפי פעולה נאמנים.
למאמר המלא...
|
ניצב מנשה ארביב עבר בדיקת פוליגרף במכון פרטי והגיש הממצאים לפרקליטות ולמפכ"ל כדי להוכיח את חפותו וגרסתו.
הקבלן גינדי – נעצר בביתו, נאזק באזיקים ברגליו ובידיו בנוכחות אשתו והובא לבית המשפט לאורך המסדרונות לעיני התקשורת ומשפחתו כשדמעות בעיניו.
יש אזיקים של הכרח – ויש אזיקים של השפלה.
יש תיקון לחוק בנושא המעניק שיקול דעת, מתי לאזוק ומתי לוותר.
יש פקודות – יש הנחיות, אך הם לא ירדו לדרגים המבצעים.
ראה גם: חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – התשנ"ב-1992.
למאמר המלא...
|
המזכיר קרי אכן אובססיבי להכריח את הצדדים או לכפות עליהם, חתימה על מסמך כלשהו, כללי, לא מחייב, פורץ דרך, ששני הצדדים יוכלו לחיות איתו בשלום.
מזכיר ארה"ב – שמגיע לארץ כבר 15-12 פעם תוך זמן קצר, ניתן להגדירו כאובססיבי.
המסקנה – לארה"ב אין בעיות חוץ רציניות, מדאיגות ורק בעיית ישראל והפלסטינאים – בראש מעיניהם.
אם צוות היועצים של אובמה היו מאזינים היטב ל"האזנות הסתר" של ביבי ושריו ולאבו-מאזן ושריו – היו מבינים שחתימה על הסכם – הוא חלום אמריקאי בלבד.
למאמר המלא...
|
ראש אמ"ן הצהיר כי מכוונים אל עבר ישראל 170000 טילים מכל הכיוונים. שר האוצר הצהיר כי 170000 מיליון ₪ עלול להיות הפסד המשק מהחרם האירופי. 170 מראשי המשק פרסמו אזהרה על הפסדים כבדים עקב החרם אם יתממש.
וכל האיומים האלה – אם לא נמהר ונסגור הסכם עם הפלסטינאים, לפי התכנית של ארה"ב, לפני שיהיה מאוחר מדי.
המסקנה: לאור האיומים האלה, לחשוב על האופציה שהוצעה לנו בעבר הרחוק – היא אוגנדה.
התשובה: על 170000 טילים ואיומים יש לישראל 200000 תשובות חכמות ומהמהמות. ללחום נגד החרם, נגד המסיתים ולגלות עמידה איתנה.
למאמר המלא...
|
ענת קם שוחררה מהכלא. בית המשפט המחוזי הטיל עליה עונש מאסר של 4,5 שנות מאסר, בית המשפט העליון בערעור הקל בעונש והעמידו על 3.5 שנים, ולאחר הורדת 1/3 ושליש מנהלי – בשל התנהגות טובה, שוחררה מהכלא.
השחרור הצית מחדש את הנושא של הקשר בין המקור לעיתונאי והאחריות המוטלת עליהם.
לדעתי – העיתונאי הוא קודם אזרח המדינה, נאמן למדינה, ביטחונה ואזרחיה וסודותיה, ולאחר מכן עיתונאי במקצוע, שצריך לדווח, לסקר אך גם להיות בעל אחריות אזרחית וער לביטחון המדינה בפרסומים.
למאמר המלא...
|
נשיא שנבחר, תמיד מצהיר כי הוא יהיה נשיא של כל העם. המציאות הוכיחה כי להצהרה החגיגית אין למעשה כיסוי במציאות.
הכנסת, כלומר: הפוליטיקאים בוחרים נשיא, לכן נקודת המוצא לבחירה היא פוליטיקה פנימית בין מפלגתית.
הצגת מועמדותו של פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל לפיזיקה, היא מבורכת, במקומה, תביא כבוד והדר למוסד, אך ספק אם יבחר.
מדובר במועמד אידיאלי לתפקיד, השאלה אם יהיה גם ריאלי.
למאמר המלא...
|
אז מה היה לנו בסיפור הזה. רב ניצב – ניצב נוסף, מעליהם רב ניצב בהארכת קדנציה שצריך לטפל במהירות במצב שנוצר, כדי למנוע הדרדרות בגוף החשוב והחיוני הקרוי משטרת ישראל.
הסתופפות סלבריטאים, אנשי עסקים וטייקונים בחצרות הרבנים באופן פרטי, היא תמוהה אך לא אסורה.
הסתופפות אנשי ציבור, אנשי שררה, אנשי צבא, משטרה, ח"כים, שרים ומוסדות שלטון אחרים – היא פגומה, מעוררת שאלות ובעיקר חשש סביר לטוהר מידות שלטוני ומוסדי.
הפתרון – להוציא הוראות מפורשות חדשות וברורות לממלאי תפקידים, למניעת קשרים חברתיים, דתיים, רוחניים
למאמר המלא...
|
הפרקליטות הגישה התנגדות נמרצת למניעת עדותו של ראש המכון הפתולוגי, שמוכן להעיד לטובת זדורוב.
למרבה התמיהה – בית המשפט המחוזי, קיבל את ההתנגדות ומנע את העדות, שיכולה להיות אבן נוספת לזיכויו של זדורוב ולו מחמת הספק.
הפרקליטות ובית המשפט מגינים על עצמם, במקום להגן על הציבור, במקום אובייקטיביות וצדק משפטי – יש כאן "כיסוי תחת" (בלשון העם) וחבל. איפה חזקת החפות ואיפה עקרון הספק נעלמו.
ראה סעיף 300 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
למאמר המלא...
|
איש גדל ממדים, בכל המובנים, מצביא צבאי גדול בסדר גודל עולמי – האיש שדחף את המטכ"ל לביצוע צליחת התעלה, ביצע אותה ופיקד עליה וכך הביא לתפנית במלחמת יום הכיפורים ולניצחון המזהיר שהוציא את צה"ל מכשלון לניצחון היסטורי.
כמו בקריירה הצבאית, כך גם בקרירה הפוליטית, הפתיע מדי פעם את יריביו וקטף את הפירות.
היה איש של ניגודים ומחלוקות, אך חבריו, פקודיו הלכו אחריו באש ובמים. היה חבר, היה נאמן, נתן גיבוי לקציניו וחייליו ולא ברח מלקחת אחריות.
מאחורינו הנפילים – הצבאים והפוליטיים.
למאמר המלא...
|
פעם היה לנו – הנוער העובד, הלומד, שוחר המדע, שוחר ספורט, השומר הצעיר, הצופים, בני עקיבא.
בשלב ב' – הופיעו דור האספרסו, אחריו הדור המזוין, נוער הברזלים, ואז חלה נסיגה והגענו לנוער הוודקה ומשם הדרך קצרה לנוער הדוקר.
למען ההגינות ודיוקו – צריך להדגיש שעדיין יש נוער טוב, חזק, בריא, שוחר לימוד ומדע, שמוכן לתרום למדינה, להתגייס ולא להשתמט.
אז יש במה להתגאות למרות נוער השוליים הפרוע.
זה נוער זה? אמר פעם השומר הוותיק מפ"ת אברהם שפירא.
למאמר המלא...
|