הדעה הרווחת בקרב הציבור בכלל, ובקרב הגברים בפרט, אודות מעמד האישה בכללותו מצביעה יותר מכל על חוסר אהדה ופרגון כלפי המין הנשי. כל אלה נובעים מתוך פחד טהור המוביל לחוסר מסוגלות לראות באישה ישות עצמאית שונה ומעל לכל שווה. לצערי הרב החברה המודרנית עם כל הישגיה הרבים לא השכילה להפנים את העובדה כי יש להתייחס אל האישה כשווה בין שווים ועדיין עינינו הרואות את מקרי ההתעללות הרבים אותם האישה חווה הן בתא המשפחתי והן במקומות העבודה. היהדות כדת מחנכת לא הניחה לעניין מהותי זה להתנהל באופן רדוד וחסר אחריות ומלמדת על מבנה נפשה של האישה המחייב התייחסות מיוחדת ושונה לסיפוק צרכיה המיוחדים. אף על פי העובדה כי כל הכתבים , ההלכות וההתעסקות בקודש ( לרבות תורת הקבלה) היא נחלתם הבלעדית של הגברים קיימות ברובד הפשט הלכות ברורות מאוד וברובד הסוד ידיעות עמוקות אודות מעלותיה הרבות וסגולות נפשה של האישה ועל כוחה להיטיב עם הגבר אף יותר מיכולתו להיטיב עמה. ברצוני לומר כי ישנם המבססים את עליונותם אל מול האישה על סמך שברי ידיעות, פרפראות וחידודי לשון חלולים ולשיטתם מציגים את היהדות כדת מפלה הדוגלת בחוסר שוויוניות - טעות בידיהם! גישתם מעידה על בורות תהומית ובדבריהם הנלוזים הם גוררים את היהדות את עבר תהומות מבוכה קשה.
מאז סוף המאה שעברה צצו ברחבי העולם תנועות רבות לקידום מעמד האישה שחרטו על דיגלן את הסיסמה " נשים וגברים זהים במהות הנפשית" . אותן קבוצות נמרצות עסקו בלהט בדרכים להוכיח את שוויון הזכויות בין גברים לנשים ובקידום מעמד האישה בחברה ובתא המשפחתי. לשיטתן , כולנו בעלי נפש שווה והשוני הקיים בין נשים לגברים הינו שוני נרכש המייצג דרכי חינוך, התניה וערכים תרבותיים. תנועות אלה החלו דרכן באירופה ובארה"ב ואט אט חלחלו לתודעה הגלובאלית ומצאו את דרכן אלינו לארץ ומאז השאר היסטוריה. הרצון למימוש שוויון הזכויות בין המינים היה בבחינת תגובת נגד לאפליה הקיימת ביחס לנשים בציבור. אולם, לעניות דעתי הפמיניזם המסורתי חטא בדרכו . הוא ניסה לטשטש בקיצוניות את סממני הנשיות הטבעיים ולגרום לאישה להתנהל כגבר. וכפועל יוצא הוא דיכא איכויות ייחודיות נפלאות המאפיינות את האישה מעצם טבעה ומהותה. טענותיהן בדבר אפליה וחוסר שוויון הזדמנויות במקומות העבודה הוכחו כנכונות הואיל והמציאות מוכיחה כי נשים מסוגלות להחזיק בתפקידים בכירים מאוד ובהצלחה רבה. אך לבוא ולטעון כי מבנה נפשה של האישה זהה לזה של הגבר , זוהי טעות יסודית (על למדנו במאמר "חכמות נשים בנתה ביתה" המציג את מהות האישה ביהדות ובקבלה).
" נתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש היינו שהקדים בה בינה יותר" (שו"ת,א'). ראשית, נתעכב על המילה בינה ונבדיל אותה מחכמה. ובכן, את החוכמה השכלית ( בשונה אגב מחוכמת הלב ) אגדיר כאסופה של ידיעות נרחבות בקשת רחבה של נושאים. שהרי אדם חכם מוכרח להיות בעל סקרנות בריאה ומוח צמא לאינפורמציה בתחומי עניין מגוונים. בשונה מכך הבינה (מלשון תבונה) מבטאת כושר אבחנה דק בין עיקר לתפל, מעין שביל שוטטות ברחבי עולם החוכמה, ובמהותה מייצגת את ההתבוננות העמוקה לפרטים ללא כל קושי ניכר לזהות היטב את עיקרי הדברים. תפקידה המרכזי הוא לשאול כיצד ניתן להוציא מן הכוח אל הפועל רעיון תיאורטי בדרכו למימוש בדרך מעשית . כלומר ,נועדה לרקום תהליכים שהיו עד כה בגדר פוטנציאל ולהתוות את הדרך ליישומם בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה". הבינה נמשכת מהחכמה ותפקידה להגדיר את המטרה באופן ברור כך שאלמלא הייתה קיימת האדם היה עלול למצוא עצמו בתוהו ובוהו ובכאוס מוחלטים. ובכן, הבינה ניתנה באישה קודם ולפני שניתנה באיש. זוהי עובדה מוגמרת שלגביה אין הדעות חלוקות בקרב חכמי הקבלה. אגב ,זאת הסיבה שגיל מצוות אצל הנער הוא 13 בעוד שאצל הנערה הוא 12, ממחיש את הבגרות הנפשית ויישוב הדעת אצל האישה טרם הופעתה באיש.הנחת היסוד בקבלה קובעת כי האישה מעולם לא הייתה נחותה מהגבר ולכן אין צורך בשוויוניות גורפת .נהפוך הוא במקרים רבים היהדות פוטרת את האישה ממצוות רבות בהן מחויב האיש, ומחשיבה את האישה נעלה יותר. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהאישה מעצם מהותה רוחנית ועדינה וממילא אינה נזקקת "למצוות עשה" כדי לשמר את מעמדה הרוחני הגבוהה ממילא . שהרי נאמר : אין האישה יורדת לעולם אלא לצורך תיקון בעלה". לעומתה, הגבר מעצם טבעו נתון לדחפים ובמהותו כוחני ואגרסיבי ולכן נזקק למצוות רבות שעיקרן לרסן ולעדן אותו.יתרה מזאת ,כוח הבריאה והיצירה נתון באישה והיא זו המעניקה חיים ומשמשת כלי להולדת נשמות ובשל כך נקשרת עם עולמות רוחניים עליונים. דבר שהגבר לא יוכל לחוות ולדעת לעולם. היהדות סוברת כי אין מקום לשוויון בין המינים, ומתבססת בין השאר על השונות הביולוגית והנפשית המאפיינים כל מין. התכונות הקיימות באישה מגלות בין השאר רגישות עדינה שתפקידה לעצב ולחנך את דור ההמשך ולדאוג לקיום הרוחני של הבית היהודי. בזוהר נאמר:"שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך"(שמות,ב') .כלומר, תורה מלשון הוראה,חינוך,הטבעת ערכים הניתנים לילדים מהאם הואיל והקב"ה צייד את האישה, בשונה מהגבר, בתובנות רבות ובאורך רוח . ואם לא די בכך הזוהר הקדוש פונה לגבר ואומר: " אוקירו לנשיכו כי היכי דתתערו". כלומר: על הגבר חלה החובה לנהוג ברעייתו במידת הכבוד הראוי ,להוקיר ולהעריך אותה כי ממנה בא כוח מזלו וממונו. על כך מרחיב ר' נחמן בספרו ליקוטי מוהר"ן : " על ידי בחינת הנקבה , בת זוגו, שהיא בחינת הנפש אצלו, על ידה בא לו הממון כי עיקר הממון תלוי בה" (סט'). כלומר, בכוחה של האישה להקרין מכוח מזלה על הגבר, היא זו שמאפשרת לו להתקדם ובמידה לא מבוטלת אחראית על הצלחתו מן במישרין ובעקיפין וכל זאת כאמור מן ההיבט הרוחני המסוגל אף להשפיע על הגשמי. שהרי נאמר "השרוי בלא אישה שרוי בלא חומה בלא טובה בלא ברכה בלא שמחה ובלא שלום". דומה כי למרות הכול קיים סיכוי קלוש לנסות ולהכיל בהגדרה אחת קולעת את מהות נפש האישה ויובן למעיין כי כל הנאמר הוא בבחינת קצה הקרחון בדרך להכרת סוד הקסם הנפלא שבנפש האישה.
מוגש בברכה
www.kabalah.co.il
יצחק אהרון ראש מרכז "חכמה" מייעץ חוקר ומרצה של תורת הקבלה.מפרסם מאמרים שבועיים בעיתונות המקומית בפריסה ארצית. עורך את ערוץ הקבלה באתר Y NET של ידיעות אחרונות. משדר תוכנית יעוץ בקו המומחים של רדיו 103FM ובימי שישי ברשת ב' בתוכנית "מה יהיה" עם יואב גינאי. טלפון 03-9220784
© כל הזכויות שמורות•החומר באתר זה מוגש בברכה מטעם יצחק אהרון ו/או "חכמה" המרכז לקבלה למען הגברת המודעות ולשיפור איכות החיים של כל אחד ואחת. בשל כך הוא מותר לשימוש והפצה ללא הגבלה ובתנאי שתוכנו לא ישונה ויצויין מקורו.