כהמשך לסדרת הכתבות המפורסמת שלי על משחקים להורדה, אני רוצה לדון פה באספקט נוסף של העולם של משחקים להורדה. בעצם, מדובר על המיידיות שאנחנו דורשים היום, מכל דבר. אם פעם היינו צריכים לחכות בסבלנות לכל דבר, היינו שותלים את הזרעים, מטפלים באדמה, וכמו סוג של הריון היינו מחכים לאוכל שיוולד, היום אנחנו רוצים הכל, ומהר. לא רק משחקים להורדה, שעליהם נדבר עוד מעט, אלא כל דבר שנמצא בעולם. אפילו דברים שהיו נראים לנו כהמצאות אדירות ששינו את חיינו, והביאו לנו את הדברים שרצינו הרבה יותר מהר – מידע, חוויה מסויימת, משחקים להורדה (מה? מה הקשר?) , אוכל, מעבר ממקום למקום, ובעצם כל יישום טכנולוגי שאפשר לחשוב עליו – השתעממנו מהם מהר, והדרישה הולכת וגוברת לכל דבר שיהיה מהר יותר. כמו "יאללה, בא נסיים עם זה", או "מתי כבר נגיע?...", התרבות היום יוצרת אנשים שלא יכולים באמת לשהות במקום אחד, תמיד רוצים "לגמור", רוצים משחקים להורדה, ומהר. מהירות האינטרנט כל הזמן עולה, הקבצים גדולים יותר ויותר, משחקים להורדה משוכללים יותר ויותר, ומהר.
האם בצדק לאנשים היום אין סבלנות? כשמדברים על משחקים להורדה, אני לא סגור על זה. האם זה משהו שאני רוצה לשהות בו, לחכות למשחק עד שיסיים לרדת, ואז כשאני סופסוף מתקין משחקים להורדה על המחשב שלי – אני נמצא בהם, לא ממהר לשום מקום, ובעצם נשאר תקוע בתוכם. אולי באמת עדיף שיהיה לי יחס של אוכל מהיר אל משחקים להורדה. לעשות את זה, לגמור עם זה. אז תאמרו – אל תכנס לזה מלכתחילה! אבל העולם של משחקים להורדה מעניין, יש בו איזה מענה לצורך נפשי שלא זוכה למענה במקומות אחרים. מהו הצורך הזה? אולי זה קשור לויקטואליות, לבריחה מהמציאות הממשית שלי עכשיו. אפשר לקנות את זה, אבל אז לא מדובר בצורך נפשי, אלא בריחה אל עולם שבו לא אצטרך להתמודד באמת עם הצרכים הנפשיים שלי. עדיף לא להיות מאשר להיות. לרוב משחקים להורדה באמת מהווים חלק מעולם של מרה שחורה, של דכאון וחוסר שלמות עם היש. זה לא בא מהנפש, זה איזה חור שחור אינסופי המאיים לשאוב את החיים ולאבד אותם, ובו בזמן גם מושך, מפתה, מהווה אלטרנטיבה לשעמום. משחקים להורדה ועלום החושך. מי יודע עד כמה עמוק הקשרים שלהם יורדים.
ואולי לא?.... יש להתייחס לנושא הזה ברצינות רבה, ולפקוח עין על ההשפעות התרבותיות של משחקים לורדה ובכלל משחקים, עלינו, על ציפור הנפש שלנו.