ביקורת: הרוזנת מאריצה - קצפת וינאית מהונגריה - תוסס, קולח ועליז - תיאטרון האופרטה מבודפשט מתארח באופרה הישראלית
חיים נוי
"הרוזנת מאריצה" נחשבת לאחת האופרטות הידועות בז'אנר הזה, שהיה סוג של בידור תוסס ומלהיב בתקופת ימי וינה העליזה. תיאטרון האופרטה של בודפשט מתארח זו השנה השלישית באופרה הישראלית והפעם באמתחתו אופרטה שנכתבה בשנת 1924 על ידי אמריך קלמן, מלחין יהודי-הונגרי והנחשבת כאחת הידועות והפופולאריות.
האופרטה היא מעין אופרה קלה או סוג של מחזמר והיא ידועה במחולות התוססים, בשירים המלודיים וגם בעלילות נפתלות ובעצם אין הן חשובות הרבה, שהרי העיקר הוא הקצב והשואו.
קלמן היה אחד משלושת גדולי יוצרי האופרטות ובהם יוהן שטראוס הבן ופרנץ להאר. הוא נולד כאימרה קופשטיין בהונגריה, היה מבקר מוזיקה ואחר עבר לוינה ושם קנה תהילת עולם בזכות יצירותיו. לאחר הכיבוש הנאצי נמלט לצרפת ומשם היגר לארה"ב ולאחר המלחמה שב לצרפת, מת בפריז ונקבר בוינה בשנת 1953.
העלילה של האופרטה עוסקת ברוזנת מאריצה החוזרת לאחוזתה בטרנסילבניה, לאחר שהתאלמנה מבעלה. היא מתאהבת במנהל האחוזה שלה שבעצם הוא רוזן מחופש, כדי שלא יגלו את זהותו האמיתית. הרוזן נאלץ לנטוש את האחוזה שלו לאחר שאביו ירד מנכסיו והוא עוסק בניהול האחוזה גם כדי לפרנס את אחותו הצעירה ליסה. כדי להפטר מעוד מחזרים, בודה הרוזנת ארוס דמיוני אך באורח פלא מסתבר שאכן קיים אדם כזה שאפילו מגיע לאחוזה ומבקש את ידה. היה זה תעלול של הרוזן שפוטר בתחילה בידי הרוזנת, ששיכנע את ידידו להתחפש לאותו ארוס דמיוני.
האופרטה שזורה מחולות הונגריים ורומניים, נעימות צועניות, שלל תלבושות ושירים שחלק מהם הפכו ללהיטים ידועים.
מוניקה פישל, סופרן, מגלמת את הרוזנת מאריצה. יש לה קול צלול וגם יכולת משחק נאותה. לא ברור לי למה חבשו לה פאה אדמונית לא כל כך מחמיאה. פישל גם קלת תנועה ומנתרת בקלילות וגם עושה היפוך בסיוע בן זוגה לסצנה.
גרגיי בונצ'ר, טנור, מגלם את הרוזן טאסילו והוא בעל קול נעים ויכולת ווקלית משובחת.
מיקלוש מאטה קריני,טנור, בנו של הבמאי, מגלם את אישטוואן חברו המחופש של הרוזן ובכמה קטעים הוא גונב את ההצגה ביכולות התנועה והביצוע שלו.
טונדה פרנקו, סופרן, מגדת העתידות הצוענייה היא בעלת קול נפלא ויכולת יפה מאוד.
מי שבולטת מאוד בהפקה, במשחק, תנועה ושירה היא איישה קרדפי, סופרן בת 17 המגלמת את ליסה. איישה נבחרה לתפקיד לאחר שהזמרת שאמורה הייתה להופיע נכנסה להיריון.
המנצח לאסלו מקלארי שלט ביד רמה על התזמורת ההונגרית. הבמאי מיקלוש גאבור קריני, ממוצא יהודי שיש לו משפחה בישראל, הצליח ללהטט עם להקה של עשרות השחקנים-זמרים-רקדנים וההפקה היא בהחלט תוססת וקצבית, למרות אריכות מה וקטעים מיותרים. הרפליקות בעברית שמשמיעים הזמרים פה ושם הם בהחלט נחמדים, אבל גם ככה השפה ההונגרית די זרה לישראלים, מה גם שמדובר בטקסט שתורגם מגרמנית להונגרית.
האופרטות של ימינו מבוצעות באדיקות כנראה רק בוינה ובבודפשט, והן פינו מקום לשלל מחזות זמר בבימות העולם. עם זאת, מדובר בנוסטלגיה לשמה, בלחנים מלודיים ובמחולות ומוזיקה תוססת וכאמור - קצפת וינאית היישר מהונגריה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.