ביקורת: לה צ'נרנטולה – הפקה תוססת ומעולה של רוסיני – האופרה הישראלית
מאת חיים נוי
האופרה "לה צ'נרנטולה" , המבוססת על סיפור סינדרלה, מאת המלחין האיטלקי גו'אקינו רוסיני, העולה באופרה הישראלית – היא הפקה תוססת, מקצועית ומעולה, ממתק אופראי משובח.
רוסיני כתב את האופרה לפי הזמנת בית האופרה ברומא והיא עלתה בבכורה בשנת 1817. בשעתו לא נחלה האופרה הצלחה משגשגת וגם הזמרים שלוהקו לתפקידים מרכזיים, למעט הגיבורה הראשית, לא היו ברמה גבוהה. רוסיני השלים את האופרה יממה לפני הבכורה וטרם האירוע הוא גם ביקש השלמות ממלחין אחר, אגליני, אך היה זה אירוע חד פעמי שלא הושמע יותר. העלילה והליברית של פרטי, אטיין ופיוריני הייתה שונה מהסיפור הידוע על סינדרלה.
באופרה הזו של רוסיני אין אם חורגת, אלא אב , אין פייה ההופכת דלעת לכרכרה, אלא קוסם ומחנכו של הנסיך וכדור פורח במקומו- ובמקום נעל זכוכית הנשמטת מרגלה – מככב באופרה צמיד זהב שאותו מעניקה הנערה לנסיך לסימן היכר לפגישתם העתידית.
אחת הדעות על השמטת נעל הזכוכית היא השאיפה למנוע חשיפת קרסול של סינדרלה, תקופה בה חל איסור על חשיפת רגלי נשים על הבמה.
העלילה מספרת כבר בפתח האופרה, כי הנסיך ומשרתו החליפו בגדים ותפקידים במסגרת מסעם למצוא כלה ראויה לנסיך. אלידורו, מחנכו של הנסיך דון רמירו שהוא גם קוסם מופיע מחופש לקבצן נכה לבית האב החורג , דון מניפיקו ומגורש על ידי שתי האחיות המרשעות. רק צ'רנרנטולה, הלא היא סינדרלה, מגישה לו מזון ומשקה. על כך הוא יגמול לה טובה. העלילה ממשיכה בדומה לסיפור האגדה הידוע עד לסיום הטוב, נישואי סינדרלה לנסיך ומחילה לאחיות הרעות ולאביהן.
האופרה שזורה בתפאורה יפה ומתחלפת , הנעה על צירה ועל מעשי קסמים, בעלי חיים ואפילו יונים אמיתיות. התלבושות היפות והפעלולים הנהדרים של כדור פורח, כרכרות עמוסות משרתים והפתעות שונות, נוסכות ריצודים בוהקים של קצפת מתוקה למעשיה הנלבבת והענוגה.
הקוסם אלידורו מגולם על ידי הוגו גווארידו,בס, איטלקי, המגיש הופעה נאה ומוצלחת.
מיקלוש סבסטיאן, בס מהונגריה מגלם נפלא את האב החורג דון מניפיקו.
הנסיך רמירו מגולם בידי הטנור האמריקני קנת טראוור והופעתו נעימה ומשובחת.
דנדיני המשרת המחופש, מגולם באורח מקצועי ומצוין בידי כריסטיאן זן,בריטון מצ'ילה.
יעל לויטה וענת צ'רני גונבות את ההצגה בדמות האחיות המרשעות. יעל וענת הן פרפורמריות נהדרות ויש להן קול נפלא ויכולת משחק משובחת.
אנאליזה סטרופה סופרן מאיטליה, שנוטה בעצם לקול אלט, היא בעלת יכולת ווקלית מצוינת ומשחקה יפה. אולם, לדעתי הליהוק לגביה קצת חורק כיון שהיא לא מתאימה לגלם את הנערה הצעירה סינדרלה בהיותה מבוגרת לתפקיד וגם התלבושות שלה אינן מרהיבות כפי שמצופה, לפחות באירוע הנשף. לדעתי, ראוי היה להחליף ולתת את התפקיד למשל לענת צ'רני החיננית והמוצלחת מאוד שכבר גילמה את התפקיד הזה בעבר.
את המופע ליוו גם שישה פנטומימאים ורקדנים מצוינים, מעין ליצני חצר או מקהלה אילמת שסייעה בהגשת העלילה.
מקהלת האופרה , הפעם גברים, בניצוח איתן שמייסר הייתה מעולה.
המנצח דניאל כהן הצעיר, ישראלי , נער פלא שהצליח להעפיל במקצוע וכיום הוא מנצח בית האופרה של ברלין, להטט עם הנגנים והזמרים. הוא הפיק צלילים ענוגים מתזמורת האופרה, התזמורת הסימפונית ראשון לציון. ראויה לציון מיוחד נגנת הצ'מבלו יעל קרת שהפעימה ברצ'יטטיבים.
ההפקה הזו מבית היוצר של בית האופרה המלכותית של ולוניה, ליאז', בלגיה, בוימה בידי ססיל רוסה וז'וליאן לובק. הצמד גם אחראי לעיצוב התפאורה והתלבושות ואפילו התאורה והכוריאוגרפיה.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום- יוסי צבקר