"אשתי לא מוכנה שאני אגיד לה מילת אחת של בקורת!"
"אם אני מבקרת את בעלי אני צפויה לקבל צעקות ומילות זלזול חזרה-מה עושים?"
אכן בקורת זה דבר שאנו רגישים אליו מאוד, שגורם בד"כ לריחוק גדול.
ולמה? אלא שבבקורת אנו משדרים לבן זוג- "אתה לא שווה" או "אני שווה יותר ממך", ואת זה קשה לאדם לקבל. גם אם אני לא מתכוון לשדר את הנ"ל, עצם הבקורת מורידה את הזולת ביחס אלי, ונותנת לו את תחושת הזלזול שציינו לעיל.
מה עושים הרי יש דברים שמפריעים לבן הזוג ואיך אפשר לא להעיר?
לפני שנענה נשאל- מה המצב האידיאלי לגבי הבקורת? האם לא לבקר בכלל? איך נדע שאנו לא מגזימים עם הביקורות?
המצב האידיאלי הוא שיש איזון נכון בין מחמאות לבקורת.
איזון נכון משמעו שאני ע"פ רוב מחמיא, ולא מבקר, ובן הזוג מרגיש מוערך על ידי. ולעיתים יותר רחוקות אני גם מעיר ומבקר.
אם אני ע"פ רוב מעיר ומבקר, ולעיתים יותר נדירות גם מחמיא (או שלא מחמיא בכלל), זה סימן שמשהו לא מאוזן אצלי.
אך גם הבקורת שנאמרת במידה נכונה, צריכה להאמר בצורה כזאת שלא תגרום לריחוק.
איך עושים את זה? מאי הדרך הכי טובה ובדוקה לבקר את הבן זוג?
1. תחמיאו לפני שאתם מוכיחים-
התוכחה נותנת תחושה לבן זוג שאתם למעלה והוא למטה, לכן רצוי להחמיא לפני שמוכיחים, שע"י כך לא תהיה תחושה לבן זוג שמורידים אותו.
2. טלו רשות להוכיח-
אם אתם באים להוכיח את בן זוגכם הכינו אותו נפשית לתוכחה ע"י שתטלו רשות להוכיח- כגון לאמר: "אפשר לאמר לך מילה.." או "אפשר לספר לך משהו שנפגעתי ממנו..". הכנה כזו תקל עליו להקשיב ולקבל את התוכחה, שהרי הוא נתן את הסכמתו.
אם הוא כרגע לא מוכן לשמוע, וזה קורה הרבה פעמים, כשהרגשות עדיין סוערים, תכבדו את זה, ותחכו לשעת כושר יותר רגועה (אפוק זה כח אמרנו כבר?).
אם הוא שוב ושוב מסרב תתעקשו על כך- "השיחה חשובה לי, מתי נוכל לשוחח?" 3. דבר על עצמך ולא על בן זוגך- אל תאמר מה בן זוגך לא בסדר, אלא דבר על עצמך- מה הצורך שלך מה מפריע לך מה מכעיס אותך מה פוגע בך מה חסר לך וכו'.
כשמדברים על הבן זוג הוא מרגיש מותקף, והוא מתקיף בחזרה, ולא מקבל את התוכחה. אך כשאתה מדבר על הצורך שיש לך על המצוקה שיש לך, הבן זוג יכול להזדהות ולקבל. 4. שתפו רגשות- מנסיון- בד"כ יותר קל לאדם לקבל תוכחה, כשחושפים רגשות לפניו- "פוגע בי... " "מכעיס אותי..." "העליב אותי"
לסיכום:
רצוי להחמיא לפני בקורת (לא חובה).
חובה לפני שמבקרים ליטול רשות!
ואז לדבר על עצמי ועל רגשותי.
זו הדרך הבדוקה והנכונה לבקר- אז שיהיה בהצלחה!
___________________________________________________________________________
למאמר משלים:
ראובה וראובן(השמות בדויים) הם זוג בגילי ה30 עם 2 ילדים.
ראובה הרגישה זמן מה שבעלה מנותק ממנה כשהוא בעבודה, לא מתקשר לא משתף וכו’,
לכן היא התקשרה לבעלה, ופתחה אתו בשיחה. בין היתר ראובה שאלה את ראובן “מה אתה עושה עכשיו?”. ראובן הגיב בכעס-”אל תכנסי לי לורידים בסדר”. ראובה נפגעה מאוד, אך שתקה.
אותו סיפור חזר על עצמו לאחר שבוע, ראובה בקשה מבעלה קצת תשומת לב, דרך הטלפון, אך ראובן הגיב בצורה פוגענית “תפסיקי לשגע לי את השכל תני לי לעבוד” ראובה הרגישה שהר געש בוער בתוכה היא נסתה רגע קט לעצור את ה”הר געש” אך ללא הועיל -היא התפרצה בסערת רגשות “אתה אגואיסט לא אכפת לך מאשתך ומהילדים..” .
שקט שרר ואז באה הטריקה של הטלפון..
יומיים שלמים ראובן וראובה לא שוחחו ביניהם שיחות ממשיות , רק “שיחות טכניות” “תביאי לי “ “תקחי אותו” וכו'
לאחר יומיים מתוחים ...