באולמות אירועים נערכים אירועים מסוגים שונים: חתונות, מסיבות בר מצווה, בת מצווה, ברית מילה, בריתה באולם בשרון וכינוסים שונים. מתוכם, החתונות מהוות את עיקר התפוסה.
מסקירה שנערכה השנה ע"י חברת דן אנד ברדסטריט, עולה כי ענף האירועים בארץ מגלגל כ- 9-10 מיליארד ₪ בשנה (ללא ספקי שרות כגון צלמים, עיצוב, תקליטנים וכדומה). על פי הנתונים, בישראל מתקיימים כ-140 אלף אירועים בשנה, כאשר בכל אחד מאולמות אירועים או גני האירועים בארץ נערכים כ 200-220 אירועים. קצב הצמיחה השנתי של הענף בשש השנים האחרונות הוא כ-6%.
בענף האירועים פועלים בקירוב כ-500 אולמות אירועים כאשר היקף הפעילות באולמות אירועים נאמד במיליארדי ש"ח בשנה. העונתיות המאפיינת את הענף מגבירה את הלחץ בקרב מזמיני האירוע אשר חולשים על אולמות אירועים על מנת למהר ולסגור מקום באולם המתאים לצרכיהם. הביקוש כמעט ואינו מושפע מהמצב הכלכלי במשק (למעט אירועים עסקיים).
שיטת ההמחרה הרווחת באולמות אירועים היא שילוב בין "המחרת חיקוי" שהיא שיטת המחרה תחרותית טהורה ובין המחרה על בסיס "ניתוח הביקוש". זו שיטה בה החברה מנסה לקבוע מחיר למוצר עפ"י ביקושו בשוק (העלאת והורדת מחירים עפ"י הביקוש).
שיטת התפעול השכיחה בקרב אולמות אירועים היא שיטת ההפעלה המלאה. מרבית השירותים הנדרשים לעריכת האירוע מסופקים על ידי אולמות אירועים. שירותים מיוחדים כגון שירותי מוזיקה ועיצוב מסופקים על ידי קבלני משנה אשר חתומים בהסכם מול אולמות אירועים ולכן שליטת בעל האירוע על תוכן האירוע מצטמצמת.
שיטת תפעול נוספת היא שיטת התפעול החלקי. אולמות אירועים משכירים את האולם לאירוע על בסיס יומי ומעניקים לבעלי האירוע לבחור בעצמם את ספקי השרות. לכל אחת משיטות התפעול יש יתרונות וחסרונות אשר נעמוד עליהם בהרחבה בהמשך.