מדיטציית נתיב הנשמה
במהלך חיינו אנו עוברים שלבים שונים, מינקות ועד זיקנה, בכל אחד מהם מזומנות לנו חוויות מסוגים שונים. חלק מאותן חוויות מעצימות ומחזקות, בעוד אחרות מטלטלות ומחלישות. המדיטציה הבאה עוקבת אחר השלבים אותם עברתם לאורך חייכם הנוכחיים (בגלגולים קודמים עסקתי במאמרים קודמים שפרסמתי). לאורך התהליך תעברו מספר תחנות רוחניות, בכל אחת מהן תזכו להבנה חדשה של שלב אחד בחייכם או של תחום חיים מסוים. בתחנה האחרונה, מקדש התובנות, תערכו אינטגרציה של המסע כולו.
המסע ממערת הלידה ועד מקדש התובנות
· כל תקשור מתחיל בנשימות והרפיה, הגנות ופתיחת העין השלישית (ראו מאמר קודם שפרסמתי בנושא זה).
·דמיינו שאתם נמצאים בשדה ירוק ופתוח, הנמצא במקום פסטורלי ושליו בטבע.
·מהשדה יוצאים על השביל המוביל אל חוף הים, שם תפגשו את מדריך הריפוי שלכם, שבו עסקתי במאמר קודם אותו פרסמתי בנושא זה.
· מערת הלידה: המדריך לוקח אתכם אל מערה הנמצאת על חוף הים, בין הצוקים. אתם נכנסים אל המערה. האם המערה צרה או רחבה? האם היא מוארת או אפלה? אתם מתחילים לצעוד במערה. האם קל לכם לעבור בה, האם אתם מחליקים? מה התחושה שהמערה מעוררת בכם? האם אתם רוצים להשאר בה או לצאת ממנה בהקדם? האם יש בה חפצים מיוחדים, בעלי חיים, אנשים או ישויות? אם יש – מה הם עושים או אומרים?
· גן הילדות: אתם יוצאים מצידה האחר של המערה אל גן. האם הגן גדול או קטן? האם הוא פתוח או תחום? האם הוא מוקף גדר חיה, חומה או משהו אחר? מה גדל בגן הזה? האם יש שם פרחים? באילו צבעים? האם יש שם עצים גבוהים או רק צמחים נמוכים? האם הצמחים גזומים או שהם גדלים פרא? האם השמש מאירה את הגן או שיש עננים? כיצד אתם מרגישים בגן? האם נעים לכם שם? האם יש שם חפצים מיוחדים, בעלי חיים, אנשים או ישויות? אם יש - מה הם עושים או אומרים?
· שדה הנעורים: מן הגן נפתח שער היוצא אל שדה. האם השדה קטן או גדול? האם הוא תחום או פתוח? האם זה שדה פרא או שדה מעובד? האם יש בו צמחים? האם אלו פרחים, דגנים, ירקות, פירות או משהו אחר? האם קר בשדה או חמים? כיצד אתם מרגישים בשדה? האם נעים לכם שם? האם יש שם חפצים מיוחדים, בעלי חיים, אנשים או ישויות? אם יש - מה הם עושים או אומרים?
· גשר הנישואים: אתם חוצים את השדה ומגיעים אל נהר, מעליו עובר גשר. האם הגשר עשוי מאבנים, עץ, חבלים או משהו אחר? האם הוא מודרני או עתיק? האם הוא נראה חזק או רעוע? האם הוא ארוך או קצר? צר או רחב? אנחנו מתחילים לחצות את הגשר. איך אנחנו מרגישים עליו? האם נעים לנו שם? האם יש שם חפצים מיוחדים, בעלי חיים, אנשים או ישויות? אם יש - מה הם עושים או אומרים?
· פסגת הקריירה: לאחר שחציתם את הגשר אתם מתחילים לעלות במתלול המוביל לעבר הר. האם זהו הר נמוך או גבוה? האם הוא הדרגתי או תלול? האם הדרך אליו נוחה או קשה? האם צומח עליו משהו או שהוא צחיח? האם יש על ההר רוחות או אובך? כיצד אתם מרגישים עליו? האם נעים לכם שם? האם יש שם חפצים מיוחדים, בעלי חיים, אנשים או ישויות? אם יש - מה הם עושים או אומרים?
· בקתת הסודות: בעודכם צועדים אתם מגיעים אל בקתה. האם הבקתה גדולה או קטנה? ממה היא עשויה? האם יש לה חלונות? האם ניתן לראות מן החלונות משהו על המתרחש בתוכה? כנסו אל תוך הבקתה. כיצד היא נראית מבפנים? מה יש בה? כיצד אתם מרגישים שם? האם נעים לכם? האם יש שם חפצים מיוחדים, בעלי חיים, אנשים או ישויות? אם יש - מה הם עושים או אומרים?
· מקדש התובנות: מהבקתה אתם ממשיכים הלאה ומגיעים אל מקדש המייצג רוחניות טהורה. האם המקדש קטן או גדול? מאיזה חומר הוא עשוי? אתם נכנסים אל המקדש. כיצד הוא נראה מבפנים? האם הוא מואר או אפל? האם נעים בו? האם יש בו חפצים מיוחדים, בעלי חיים, אנשים או ישויות? אם יש - מה הם עושים או אומרים?
· החזרה: בסיום התהליך אתם מודים למדריך הרפואה שלכם על עזרתו, והוא מחזיר אתכם אל החוף ממנו יצאתם. אתם נפרדים ממנו וחוזרים בשביל המוביל בחזרה אל השדה ממנו התחלתם את המסע. בספירה מ- 1 עד 10 אתם יוצאים ממצב ההרפיה בחזרה אל מצב התודעה הרגיל. המסע הסתיים.
השבת חלקי נשמה שאיבדנו בדרך
את מדיטציית נתיב הנשמה קיבלתי דרך בעצמי דרך תקשור. יש בה חלקים שלא הזכרתי במאמר זה, כמו "יער הפחדים" ו"בור המחלות", היות וההתמודדות עימם דורשת הנחיה אישית, שלא אפשרית דרך הכתב. אחד החלקים שנאלצתי להחסיר הוא שיאו של התהליך כולו: השבת חלקי נשמה שאבדו לנו לאורך הדרך.
"אובדן נשמה" הוא מושג שאמאני המתייחס לעוצמה אישית שאיבדנו במהלך חיים אלה או בחיים קודמים. זה קורה בשל טראומות כגון תאונה, נטישה פתאומית, התעללות, אלימות, או שכול. אירועים מסוג זה נוטלים מאיתנו חלק מהחיות, מהחיוניות ומהחיבור לחיים ומשאירים אותנו בתחושה שאיבדנו חלק מעצמנו.
אובדן נשמה עלול להתרחש לא רק כתוצאה מאירוע אקוטי אלא גם בשל התמודדות קשה ומתמשכת, כמו תהליך גירושין, דיכוי מתמשך, מחלה כרונית, או פשיטת רגל, שלאורך זמן גורמים ל"דליפת נשמה" הדרגתית.
מה שמאפיין את כל המצבים הללו, הוא שחלק מאיתנו לא ממשיך הלאה כפי שהחיים מעודדים לעשות, אלא נשאר תקוע בעבר, באובדן, במוגבלות. אנו עלולים לחוש שאיננו נוכחים בחיינו העכשוויים באופן מלא. לעיתים קרובות זה מתבטא בתחושה שקשה לנו לשמוח עד הסוף, להנות באמת או להיות מסוגלים להתחבר רגשית לאנשים.
בקורס שאני מעביר להכשרת מרפאים בתקשור, לומדים המשתתפים לא רק לתקשר את נתיב הנשמה עבור אחרים, אלא גם לזהות את חלקי הנשמה, המכונים לעיתים גם "רסיסי נשמה", ולהשיבם אל המטופל בתוך היכל התובנות. תהליך זה הוא בעל אופי חניכתי ולכן ניתן ללמוד אותו רק בהנחייה אישית של מורה ותלמיד.