אל הקליניקה שלי הגיעה שרון. שרון היא בחורה נאה. יותר מנאה אפילו. היא פקחית, משכילה, ומצליחה בעבודתה. היא כבר בשנות השלושים המתקדמות, ועדיין רווקה. היא סיפרה שכבר הכירה המון גברים בחייה. יצאה עם הרבה, לאחרונה אפילו נסעה עם דבר שהיתה עימו במערכת יחסים לחו"ל, ושם הציע לה נישואים. אבל כשחזרו לארץ הכל נראה לה אחרת. הרומנטיקה פגה, משהו בו פתאום לא נראה לה. היא ניתקה את הקשר איתו, והשאירה אותו מבולבל. "מה עשיתי לא בסדר?" הוא שאל אותה בשיחת הפרידה שעשתה לו. הארוע הזה גרם לה למצוקה רגשית רבה, ותחושת יאוש. היא הגיעה אליי דרך חברה שטופלה אצלי. החברה היתה רווקה כמוה, והיום נשואה ומאושרת. לאחרונה אפילו נולד לה בן ראשון. שרון מגיעה מלאת תקווה. "גם אני רוצה שתעזור לי למצא חתן". היא אומרת. "כמובן שאני אעשה מה שביכולתי", אני אומר, "אבל בואי נתחיל מהתחלה. למה את בכלל רוצה בן זוג?". השאלה הכל כך פשוטה ומובנת מאליה הזאת הפתיעה אותה. "האמת", היא אומרת, "שאני באמת לא יודעת למה אני צריכה את זה. טוב לי לבד. זו המשפחה שלוחצת". ביררתי קצת על הרקע המשפחתי שלה והיחסים עם ההורים. מסתבר לשרון יש הורים תובעניים וחונקים, המצפים ממנה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלהם מאז ומעולם. היא נאבקה לא מעט עד שהצליחה להשתחרר מאחיזתם, ויצאה לעצמאות. הגברים שהיא הכירה היו גברים שנתנו לה תחושה שהם זקוקים לה ורוצים אותה. זה גרם לה להרגיש טוב בהתחלה, אבל אחר כך זה גרם לה להרגיש שהיא נחנקת, שהיא רק רוצה להשתחרר מהם.
שרון איננה שונה בכך מהרבה מטופלים שאני פוגש בקליניקה, המחפשים בני זוג שמתנהגים באופן דומה לאופן בו התנהגו אליהם הוריהם בילדות. מה שהורגלנו אליו מגיל צעיר ממשיך לגרום לנו להרגיש נוח גם כבוגרים, אפילו אם הוא לא באמת טוב לנו, ואפילו גורם לנו סבל. ככל שהתקדם הטיפול, עבדתי עם שרון על הדפוסים המוקדמים שלה, ובדקנו אותם ביחד מחדש. מודעותה המתפתחת איפשרה לה להתחיל לראות שישנם בעולם גברים פחות חונקים ופחות תובעניים ממה שהיא רגילה לבחור. היא הכירה לאחר כשנה גבר מסוג חדש. הוא נתן לה מרחב, ואהב אותה בלי לחנוק. היה לה קשה בתחילה להרגיש את אהבתו כאשר אינו חונק, והיא התפתתה לנתק את הקשר. אבל הטיפול שבו היתה במקביל לאותה מערכת יחסים העניק לה את החוזק והתמיכה שהיתה זקוקה להם, ואיפשרה לה לעבור את התקופה הראשונית המאתגרת ולהתאהב באמת באיש. הוא הפך לימים לבעלה, והם היום זוג מאושר. שמו של הבעל שעימו התחתנה, אגב, הוא דרור! מיקרי?
זאב הגיע לקליניקה שלי בהמלצת הרופאה שלו. הוא מדוכדך לאחרונה ומרגיש שעבודתו כעורך דין נפגעת ממצב רוחו. הוא תמיד ראה עצמו כאדם חזק. הוא היה מפקד בתותחנים, טייל בעולם אחרי הצבא והתנסה במגוון חוויות, הוא למד משפטים ועבר התמחות, ויש לו מעגל רחב של חברים טובים. אבל הוא כבר אוטוטו בן 40, ועדיין לא התחתן. לפני תחילת הטיפול הוא הניח שלא התחתן עד היום פשוט כי לא פגש את האישה הנכונה. אבל ככל שעבר הזמן והחברים והמשפחה התחילו ללחוץ, הבין זאב שיש בעיה. הוא פוגש לא מעט נשים, אבל הקשרים איתן לא מתפתחים מעבר לדייטים אחדים בדרך כלל. לא ממש היתה לו מערכת יחסים רצינית אף פעם, ועכשיו הוא מרגיש שקשה לו כבר לקום בבוקר ולצאת אל העולם.
"האם הבעיה היא בי?" הוא חושב בקול רם בפגישתנו הראשונה. "האם אני בררן מידי או אולי סתם לא היה לי מזל?". "ומה דעתך על נישואים בכלל?" אני שואל. "אני מחפש אהבה, אבל לא מאמין בנישואים" הוא עונה. "מדוע לא?" אני שואל. "לא יודע, פשוט לא מאמין בזה. אני רואה כמה זוגות מתגרשים וזה לא עושה לי חשק להתחתן". אני מברר איתו אם הוריו התגרשו, והוא עונה שלא. הם חיים ביחד כבר מעל שלושים שנים. "אבל", הוא מוסיף, "היה עדיף להם אילו התגרשו. למעשה, היה עדיף לכולנו". וכאן עולה המורכבות הפנימית שעימה מתמודד זאב: הוא ואחיו היו עדים ליחסים רעועים מאוד בין ההורים, שהשתמשו בהם כבמגן חי זה מפני זה. ההורים לא הסתדרו מעולם, והיו מסיתים את הילדים כנגד ההורה האחר כחלק מהקרבות שניטשו ביניהם. זאב גדל בתחושה שנישואים הם מקור לסבל, ושיהיה טוב לו יותר אם ישאר רווק.
הגישה הטיפולית שלי היא לא לבוא ממקום שיודע מה טוב עבור המטופל, אלא לבדוק ביחד עימו את האמונות שלו, ולראות עד כמה הן מציאותיות, ויותר מכך - עד כמה הן משרתות אותו. זאב הבין בהדרגה את האופן שבו מורכבות החיים הזוגיים של הוריו השפיע עליו, והבין שזה לא צריך להיות כך גם אצלו. הוא הכיר בחורה זמן קצר אחר כך, והם התאהבו. זה לא היה קל כפי שזה נשמע, היות ובטיפול היה עליי לתמוך בו באופן תמידי, ובמיוחד ברגעים בהם רצה לנתק את הקשר בכל פעם שהתעוררה בעיה. הקשר שרד את הקשיים הראשוניים שלו, ואז הלך והתחזק, והם עברו לגור ביחד. מאז עברו מספר שנים, וזאב עדיין חי עם אותה אישה. הם לא התחתנו, אבל הם הולידו ילדה, וחיים כמשפחה מאושרת.
הבאתי שני מקרים מתוך מקרים רבים בהם טיפלתי באנשים הרוצים אהבה ומחפשים זוגיות, אך עושים הכל כדי להכשיל אותה מבלי להיות מודעים לכך כלל ועיקר. הטיפול מאפשר לנו לזהות את הדפוסים המוקדמים שבתוכם גדלנו ולראות את האופנים שבהם אנחנו ממשיכים להיות מושפעים מהם גם היום. הדוגמאות שהבאתי הן רק שני מקרים מתוך מקרים רבים המדגימים כיצד המפגש עם הפחדים שלנו מאינטימיות, והתעמתות עם התנהגויות המכשילות את הסיכוי לזוגיות, מאפשרות לנו ליצור לעצמנו באמצעות הטיפול דרכים חדשות למצא אהבה ולממש זוגיות מאושרת.