כדי להבין טוב יותר את המדריכים הרוחניים המתקשרים עימנו, יש להכיר את המציאות הרוחנית שבה הם מתקיימים. מציאות זו מכונה בשמות שונים, ביניהם – "המימד הרוחני", "הרובד האסטראלי", "העולם שמעבר", "הצד השני" ועוד.
המימד הרוחני לא נמצא בשום מקום
הדיוטות חשים לעיתים שהמימד הרוחני אמור להימצא "למעלה". למעשה, המימד הרוחני אינו נמצא בשום מקום. חוקי המרחב אינם חלים עליו, מה שמקשה עלינו להבין כיצד זה דבר יכול להיות קיים, אך לא להימצא בשום מקום!
בשל תכונה זו של המימד הרוחני, נשמות יכולות "לעבור" תוך חלקיק שנייה מצד אחד של העולם לצידו האחר. למעשה, הן לא נעות כלל, היות שתנועה מתרחשת במימד הפיזי, לא במימד הרוחני. אנחנו, שוכני המימד הפיזי, תופסים את הנשמות כ"נמצאות" כאן או שם. מבחינת הנשמות, מה שמאפשר זאת הוא רק יכולתן לכוון את המודעות שלהן למיקום פיזי זה או אחר.
נשמות רואות את העתיד עכשיו
כיוון שגם חוקי הזמן אינם חלים על המימד הרוחני, נשמות יכולות להיות מודעות בו זמנית למה שנתפס במימד הפיזי כזמן ליניארי – עבר, הווה ועתיד. באופן זה הן מסוגלות לתת לנו ידע על העתיד לקרות. חשוב להבין שהעתיד אינו קבוע, אלא מורכב מאפשרויות המבוססות על מצב הדברים הכולל בהווה. כלומר, ראייתן הרחבה של נשמות מאפשרת להן לקחת בחשבון את מכלול המשתנים הקיימים בהווה, להצליב אותם, ולראות לאילו תוצאות אפשריות הם מובילים. תוצאת ההצלבה הזו מציגה עתיד אפשרי, שעדיין ניתן לשינוי באמצעות חופש הבחירה שלנו. מסיבה זו נשמות לרוב אינן מנבאות את העתיד, אלא נותנות לנו כיווני מחשבה רעננים על חיינו בהווה, לצד המלצות והצעות להמשך.
מימד של אנרגיות
נדמה לנו שאנו מכירים את חוקי המימד הפיזי, למרות שמדענים ממשיכים להפתיע אותנו בדברים שלא ידענו על המציאות שבה אנו חיים. ברור, לכן, שרב הנסתר על הגלוי בכל הקשור לידע שלנו על המציאות שמעבר לפיזי. לעת עתה למדנו דרך מדיטציות ותקשורים שהמימד הרוחני, המכונה גם "המימד המטאפיזי", אינו מימד של צורה. כלומר, בעוד שבמימד הפיזי לכל אובייקט יש צורה ברורה ומוגדרת, שלפיה אנו מזהים אותו, במימד הרוחני חוקי החומר אינם מתקיימים. לכן, לדברים במימד הרוחני אין צורה מוגדרת. המימד הרוחני אינו מימד של צורה, כי אם מימד של אנרגיה.
אגב, המילה אנרגיה אינה מדויקת, היות שהיא שאולה מהפיזיקה, תחום העוסק במימד הפיזי בלבד. אנו משתמשים בה כיוון שהיא מבטאת את מהות המימד הרוחני באופן שאנו מסוגלים לתפוס. אם נמשיך לשאול מושגים מתחום הפיזיקה, הרי שמה שמבדיל ישות אחת מאחרת (או מהות אחת מאחרת) הוא התדר או הוויברציה שלה.
הבדלי הדחיסות בין המימדים
ניתן לתאר את ההבדל בין המימד הפיזי למימד הרוחני במונחים של דחיסות. דמיינו שהמימד הפיזי עשוי מאותם חומרים שמהם בנוי המימד הרוחני, אך דרגת צפיפותם נמוכה בהרבה. בעוד שהמימד הפיזי דחוס מאוד, המימד הרוחני "אוורירי" במיוחד. למעשה, ישנם מספר רבדים רוחניים, ההולכים ונעשים מעודנים יותר ויותר. ארחיב על כך במאמרי הבא העוסק בנושא רוחניות, כשאדון בנושא הגופים האנרגטיים.
כדי להבין את רעיון הדחיסות אביא דוגמאות מן המימד הפיזי. אם נשווה כדור העשוי מקלקר לכדור ברזל בעל אותו גודל, נחוש בהבדל משקל משמעותי הנובע מהבדל בדחיסות החומר. הבדל זה לא מתקרב אפילו להבדלי הדחיסות בין המימד הפיזי והמימד הרוחני. שם, ההבדל הרבה יותר משמעותי.
כדי לתת מושג אביא דוגמה פיזיקלית ברמה שונה לחלוטין. פיזיקאים החוקרים את האטום למדו שבתוך האטום יש "ריק" רב. אם משווים את האטום למגרש כדורגל, הרי שגרעין האטום הוא בגודל של אשכולית הנמצאת במרכז המגרש, והאלקטרונים המקיפים את הגרעין הם בגודל של זבובים המתעופפים סביב שולי המגרש. רוב שטחו של האטום הוא ריק. בתנאים מסוימים, יכול החומר לעבור דחיסה בעוצמה כזו עד שכל הגרעינים והאלקטרונים שמהם מורכבים האטומים שלו מוצמדים יחדיו, תוך הוצאת החלל הריק מביניהם. זה קורה, למשל, בכוכבים הנקראים כוכבי נֵיטרונים, שבהם משקל גרגר חומר קטנטן, בגודל של גרגר חול רגיל, יהיה שווה ערך למשקלו של אדם! אם נשווה את משקלו של גרגר חומר כזה לגרגר חול רגיל נקבל מושג כללי על ההבדל בין דחיסות הרובד הפיזי לעומת זה של הרובד הרוחני.
העלאת תדרים לצורך תקשור
יש קשר הפוך בין רמת הדחיסות ורמת המודעות שמאפיינת כל מימד – ככל שרמת הדחיסות קטנה כך עולה רמת המודעות. לפיכך, ככל שנשמה מתפתחת, באמצעות התנסויות בגלגולים פיזיים בשילוב עם תהליכי התפתחות במימד הרוחני, הרטט שלה נעשה מעודן יותר ובהתאם היא "עולה" למימד רוחני "גבוה" יותר ודחוס פחות. תהליך התפתחותי זה מאפשר לנשמות בעלות רטט גבוה יותר לתקשר עם נשמות בעלות רטט נמוך יותר, כולל עם אנשים במימד הפיזי, אך לא להפך. כלומר – בעוד שנשמות מודעות לכל צורות הקיום הדחוסות יותר, צורות הקיום הדחוסות אינן מודעות באופן טבעי לצורות הקיום המעודנות יותר. מכאן, על מנת שנוכל ליצור קשר עם נשמות, עלינו להעלות את הרטט של המודעות שלנו לזה של הנשמה עימה אנו עורכים תקשור. הטכניקה המשמשת לשם כך מכונה "העלאת תדרים", ובה נדון במאמרי הבא.