כאשר אנחנו מסתכלים כיום על בתי אבות אנחנו לא מבינים על מה כל הרעש, האם זה באמת כזה נחוץ לאותם מבוגרים אשר בסך הכל רוצים שקט ולחיות בביתם הפרטי עד יומם האחרון? האם זה באמת כזה חשוב?
בתי אבות רואים את עצמם כמפלט מהרעש וכמובן כמקום בו ניתן לקבל טיפולים עד יומם האחרון של אותם קשישים ותשושים, לדעת שיש מקום בו מבוגר יוכל להרגיש בבית ועדיין לקבל את הטיפולים המגיעים לו במסגרת מחלותיו ובמסגרת תשוקותיו לחיים. לדעת שיש מקום בו הכל יוכל להיות כדבר אחד, גם משפחה, גם טיפול וגם הרגשה ביתית כוללת.
בתי אבות בירושלים נוטים לראות את העולם קצת אחרת, כי כאשר בתי אבות רבים מאכלסים את רוב המבוגרים ברמה גאוגרפית קרובה, בתי אבות בירושלים מאכלסים את כל הקשישים שלהם ממקומות שונים בארץ ולפעמים בעולם כולו, נוטים מבוגרים להעריך את השקט ואת המקומות בירושלים כמקום קדוש, ומה גם לדעת להכיר את ירושלים כמקום בו יכול להיות מקום המנוחה האחרון שלנו בחיים, אז למה שלא יהיה מקום קדוש וכמובן שקט לרמה נעימה עד כדי קדושה.
בתי אבות רבים נוטים להבין את הקרבה לדת בישראל יותר ויותר, גם בתי אבות במרכז נוטים להביא את זה למצב של קרבה טובה יותר, לדעת לקרב את המבוגרים בצורה שווה לבתי אבות בירושלים, בתי אבות בחלקים שונים בארץ נותנים שעות פעילויות שונות, ולאור ההתקרבות לדת בזמן האחרון ישנן המון בתי אבות אשר נותנים שעות חופשיות ומבוקרות של בתי כנסת בבתי אבות, לדעת לקרב בצורה נעימה גם מי שלא גר בבית אבות בירושלים.
בית אבות הינו מקום אשר מקדש את השקט הנפשי של אותו מבוגר ועדיין לתת לו את כל הטיפולים אשר הזדקק לו, טיפול אישי ומסור הופך לרוב את בית האבות לבית חדש בעיניי המבוגר, לדעת לראות את עולם הקשיש מעיניו שלו. לאור המון מקרי אלימות ובעיות טיפול בבתים פרטיים מול אותם מטפלים ומטפלות, נוטות משפחות להאמין יותר לבתי אבות סגורים ומבוקרים, יש לדעת לבחור בתי אבות בצורה שכזו שנאמין גם בהם בכל ליבנו, אחרי הכל משפחותינו הקרובה ביותר לרוב נמצאת שם ואנו צריכים לדעת לכבד את ההחלטה לעבור לבית אבות, אחרי הכל, הבית שלנו זה לא מקום שמשלמים בו שכירות, בית זה איפה שהלב שלנו נמצא.