מאמר
על השילוב בין עולם החינוך לעולם הטיפול והפסיכותראפיה
המתאפשר בגינה הטיפולית .
טיפול בעזרת הגינון הטיפולי ,תרפיה בטבע ושילוב אומנויות לפי שיטת תמר-ה.
---------------------
מאת – תמר בן נפתלי
כותבת המאמר –
תמר בן נפתלי. בעלת M.A. מאוניברסיטת חיפה בייעוץ וחינוך מיוחד
מרצה במכללת גורדון במסלול לחינוך מיוחד, הרצתה שנים במכללת בית ברל במסלול להכשרת תרפיסטים באומנות ( בגישה הפנומנולוגית- אוניברסיטת חיפה) , מנהלת מכללת תמר-ה לגינון טיפולי ,תרפיה בטבע ושילוב אומנויות, בעלת קליניקה פרטית ומרכז טיפולי, תרפיסטית באומנות במשרד החינוך המשלבת טבע וגינון , שימשה כיועצת חינוכית, מחנכת ומורה לאומנות במערכות החינוך בישראל.
--------------------------------
באופן מסורתי קיימת הפרדה בין עולם החינוך והטיפול.
במערכות החינוך בישראל משולבים טיפולים תראפויטים (פארא-רפואיים ) כתחום משולב אך נפרד בתוך מערכת החינוך. הטיפולים הפרא-רפואיים באומנויות, דרמה ,תנועה בעלי חיים וטבע הפכו תחום מסייע והכרחי במערכת החינוכית המתמודדת עם קשיים מורכבים : לימודיים וחינוכיים ,אך גם רגשיים, חברתיים וכמערכת המכינה להתמודדות עם עולם משתנה ובלתי צפוי מבחינת הידע אותו צריך לרכוש האדם הצעיר.
כיום קשה לחשוב על בית ספר, פנימיה ,עבודה חינוכית עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים וילדי החינוך המיוחד , ללא הסיוע , העידון ,בלימת הזעזועים והתמיכה של התרפיות .
במשך שנים הייתי מחנכת ומורה לאומנות והייתי חלק מהמעבר של מקצועות התרפיה באומנות אל תוך כותלי בית הספר, בשנים שהקימו את המתיאו"ת במשרד החינוך.
התרפיסטיות עוד זוכרות את ישיבות חדרי המורים בהם הסברנו וחזרנו והסברנו מה זה ה"יצור" הטיפולי הזה- תרפיה באומנות,ואיך הוא משתלב אך שונה מחוג או שיעור באומנות.
בשנים הרבות בהן אני עובדת במשרד החינוך נטלתי לשמחתי חלק בשינוי והרחבת הגישה החינוכית לכוונים יצירתיים הכוללים גם אלמנטים מעולם הטיפול.
דוגמא טובה לשילוב בין עולם הטיפול ,הייעוץ והחינוך הן תכניות עיצוב ההתנהגות השואבות השראה מהגישות ההתנהגותיות קוגניטיביות בפסיכולוגיה.
סבורה אני שללא הפתיחות הזאת, והיכולת לשלב בין עולמות שונים בצורה אקלקטית ויצירתית,בתוך תחומי בית הספר, לא תהי לנו כמערכת חינוכית זכות קיום.
בסיפרו "האדם כישות משתנה" (1998 עמ.103) שואל ראובן פוירשטיין מהו התהליך שבאמצעותו אדם לומד משתנה, וכיצד ניתן להביאו לידי שינוי.
לדעתו השינוי הינו בין מטרות למידה - ללמידה יתרחש רק אם יתבצע יישום למידה גם בתחומים נוספים. השינוי יתרחש רק אם האדם יוכל להגיע עם מה שלמד ליישום נוסף בהיקפים, דרגות קושי שונות ותחומים אחרים.
במקורות היהודיים נמצא פעמים רבות דיונים על ההבדל בין תלמיד ותלמידות. התלמיד ירשום ,יבחן ויוכל להסביר טוב את החומר שלמד.
התלמידות היא היכולת להכליל ולהעביר את תחומי הלמידה לכל המשימות בחיי היום יום ורק כאשר מתרחשת הפנמה והעברה לתחומי החיים מחוץ לכיתה, או ...מחוץ לחדר הטיפולים.
בנקודה זו לדעתי יש השקה בין התחום הלימודי עליו מדבר פרופסור פוירשטיין והתחום הטיפולי.
בטיפול כמו גם בלמידה , אם לא יתרחש תהליך של תלמידות והבנת התהליך הדדוקטיבי שמאפשר הבנת תהליכים כללים יותר ויישום של הלמידה באופן רחב יותר בחיי האדם ,לא ייתרחש השינוי .
בסיפרו "חינוך ואינטליגנציה "של פרופ. גרדנר ( אינטליגנציות מרובות עמ.76) טוען הפרופסור שיש לבתי הספר זכות קיום רק אם הם יחנכו לפלורליזם חברתי, טיפוח היחיד ושיתוף פעולה. בספר שהפך ברבות הימים לפורץ דרך והיווה את אבן הדרך התחום ריבוי האינטלטגנציות,
פרופ. גרדנר קושר באופן ברור בין שיטות הערכה של האינטליגנציות השונות ויכולת התיפקוד בבית הספר.בספר ( עמ. 225) ובמאמריו המאוחרים הוא תמיד הדגיש את סביבת הכיתה העשירה והגדושה בחומרים מפתים ומגוונים ככלי חקירה, התפתחות ולמידה המאפשר חיבור לכל יכולת ,נטייה וכוח תוך דגש על שלב התפתחותי וסביבה חברתית.
היכולת שלנו כמערכת לאפשר לילד מגוון של חוויות- חינוכיות, יצירתיות, טיפוליות ומגוונות ,תאפשר הרחבת היכולות התיפקודיות של הילד והנער בכל המישורים.
מערכת חינוכית כמו זו הקיימת בבתי ספר רבים בישראל, מאפשרת לדעתי את האקלקטיות הזו להתרחש.
אבל, האם וכיצד בכלל מתאפשר החיבור הזה בין העולמות השונים באופן מסורתי זה מזה: עולם החינוך והטיפול הפסיכותראפי ?
בשנים הרבות שאני עובדת במשרד החינוך כמורה, מחנכת, יועצת ומרצה בתכניות להכשרת מורים , מצאתי את התרפיות בטבע וגינון טיפולי כגשר נפלא בין עולם הטיפול והחינוך.
מה זה בעצם גינון טיפולי-ותרפיה בטבע?
טיפול בעזרת גינון וטבע הינו התערבות המכוונת לשינוי התנהגותו של האדם בחיי היום יום , לשינוי דפוסי חשיבה ודפוסי פעולה. הטיפול נעשה בטבע או בגינה , ויכול להיעשות עם יחיד או עם קבוצה .
טיפול בגינון ניתן או מכוון על ידי מטפלים (תרפיסטים) מקצועיים ,באופן מכוון-מטרה, חלק מתוכנית טיפול מתועדת ומכוונת. פעילויות דומות יכולות להיות גם תרפויטית, אפילו שאינן מועברות על ידי תרפיסט; אפשר להתיחס אליהן כפעילות בסיוע גינה וטבע (nature-assistant activities). פעילות טבע יכולה להתרחש גם במסגרת חינוכית , דרך ניסיונות וחוויות אשר לא מעוצבות ספציפית להיות טיפוליות. מסגרת מסוג כזה עשויה לכלול מחנה בטבע, סיורים, תצפית ותוכניות בית ספר לחינוך סביבתי. אף כי טיפול בסיוע טבע עשוי להתרחש במסגרות שונות , היא תמיד מכוונת על ידי המטפל וזה חלק מתהליך טיפולי.
טיפול בסיוע טבע וגינון מועבר ומכוון על ידי אנשי מקצוע טיפולי שהוכשרו לטיפול בגינון כמיומנות מקצועית נפרדת.
מה מאפשר הטיפול בגינה ובטבע ?
* מגוון חומרים עצום המעודד את האדם להתחבר לביטוי ויצירה דרך אין סוף האפשרויות הגלומות בטבע .
* חיבור באופן ספונטאני וחופשי לסיפור ולסמלים של חיינו.[
* מקורות השראה בכל הרמות החושיות – הבאות לביטוי באופן מודגש ומועצם בטבע –ריח, טעם,ראיה, שמיעה, מגע.
* הטבע הינו מיכל רב עוצמה וניטראלי. כל רגש מתקבל בהשלמה ודיוק.
*מקום שאינו שייך לאף אחד ומשום כך מתרחשים בו שיוויון , איזון ואוביקטיביות.
* מקום המאפשר אוטנטיות, חיבור לרגש ילדי, יכולת לשחק ולהשתחרר וחיבור לחלקים יצירתיים.
מתאפשרות פעולות נון וורבאליות , פעולה ועשייה.
מיקוד בחשיבה חיובית והתכווננות אופטימית ומאפשרת התבוננות שונה גם על חיינו.
כיצד נעשה החיבור המיוחד וייחודי בין חינוך,לימוד וטיפול בגינה?
1. בעזרת למידה יצירתית ואחרת בגינה הקשורה לעשייה והתנסות בנושאים שונים העולים תוך כדי עבודה בגינה.
לדוגמא-דרך שיפור חשיבה מתמטית ופתרון בעיות בעזרת תכנון בגינה : כמות דשן ,זמן שתילה, למידה על השקיה, מיון ולמידה על וצמחים שונים .
הלמידה האחרת מאפשרת גם לילד שנכשל תדיר בכיתה הפרונטאלית לחוות הצלחה בלמידה המשלבת עשייה וחיבור תכליתי לעולם האמיתי ולשטח בחיי היום יום.
2. דרך לימוד על תזונה והרגלי חיים בריאים תוך כדי גידול ירקות וצמחי מאכל ורפואה עשוי להתרחש שינוי בתפיסה העצמית של האדם כמשפיע על גורלו ברמת האוכל, רפואה ובוחר את סגנון חייו.
3. דרך טיפול,אחריות והתמדה בטיפול בתלויים בי וחסרי ישע ( צמחים בגינה) יתאפשר היפוך תפקידים ( בכל גיל ) ממטופל וצורך שרותים בכיתה ,למטפל אחראי המעניק חיים לצמחים שבאחריותו. יתאפשר גם אימון להקשבה ורגישות לצרכי האחר , הזקוק, התלוי בי.
4. דרך הדגשת מיומנויות בחירה והתמודדות עם דילמות אמיתיות בשטח תוך פיתוח סגנון חיים עצמאי ומודע יותר,
בעזרת בחירה של סוגי צמחים שנשתול בגינה האישית, התמודדות עם דילמות בשטח הגינה כגון מזיקים, השקיה חסכנית, ובחירות גנניות- האדם מתרגל מיומנויות של השפעה, בחירה ופעולה ויגדל להיות בעל יכולות גבוהות יותר כאזרח ושותף בחברה האנושית.
5. דרך ההצלחה בגידול שתילים וצמחים והיכולת לפתור בעיות ספונטאניות בחיים האמיתיים בגינה ,תתחזק ותתעצם חווית המסוגלות ,ההערכה העצמית והביטחון האישי. בגופי ויכולותיי השונות.
6. דרך עבודה יצרנית משותפת בקבוצה ,שיפור שיתוף פעולה , מיומנויות התקשורת הבין אישית מכוונת מטרה , יתאמן האדם להיות איש צוות( בזוגיות, משפחה, מדינה, ועולם)ומחובר לסביבתו האנושית בה הוא חי.
7. דרך לימוד וחיבור ליכולת של גופניות ( בעזרת אימוץ שרירים, כיפוף ,חפירה ,סחיבת משאות, הזעה והתמודדות עם קושי פיסי) תתחזק תחושת הכוח והאושר בפעילות גופנית שהינה מרכיב חשוב בגדילה הבריאה שלנו.
8. דרך שיפור היכולת לנתינה ולנדיבות ( בעזרת גידול של עודף ירקות ונתינתם למשפחתי ואף תרומתם לנזקקים) יתאמן האדם בתכונות אנושיות חשובות ונפלאות אלו.
9. שיפור היכולת להתמודד עם כישלון ומוות בעזרת העלאת הנושאים בגינה ( מות שתיל, אכילת הירק על ידי ציפורים, קמילה של צמח בסוף מחזור החיים וחזרתו לאדמה )בעזרתם יתמודד ויבין האדם את מחזור החיים הגדול ויוכל להתחבר לתהליכים טבעיים שמעמידים את החיים בפורפורציות.
10. דרך עיסוק בסדר, חוקים והגיון פנימי של הטבע והגינה יתאפשר חיבור , הבנה וקבלה מדויקת ומכילה יותר גם של עולמנו הפנימי וההווה האישי.
מה מודגש בטיפול בגינון וטבע לעומת חוג או שיעור טבע?
הטיפול יחולק לשלושה חלקים :הפעולה והעשייה החיצונית, השיחה – הפרשנות וההתבוננות בעזרת איש המקצוע על התהליך החיצוני שמקביל לחומרי הנפש הפנימיים , והיכולת להעביר את התובנות לחיי היום יום והחיים מחוץ למערכת היחסים והעשייה הטיפולית- לחיים האמיתיים ולשינוי של המטופל.
המטפל בגינון נעזר בידע אודות מחשבות ורגשות של המטופלים שעולות סביב אירועים בגינה כדי לדבר, להביא למודעות, להבין, ובסופו של דבר לשנות הרגלים והתנהגויות. בגינה כמו בחיים.
העבודה בגינה תאפשר גם הקלה על רכישת רעיונות חדשים ולמידה דרך תהליכים מובנים בגינה ,לבני אדם בעלי קשיי למידה שבדרך כלל מידע חדש נאבד או מתפזר בחשיבה לא מאורגנת.
היציאה החוצה לטבע ,אם זה לטבע הפראי, לגינה או לחממה תאפשר עבודה עם רגעים מורכבים ובעייתיים בחיים ומציאת פתרונות אלטרנטיבים , זאת תוך הגברת יכולתו של המטופל להיות יצירתי ולבחור את ההתנהגות שלו.
אז איפה יש גינון טיפולי בארץ?
תכניות בטיפול בגינון וטבע קיימות היום במקומות רבים בארץ.
מערכת החינוך בישראל בתי ספר רבים יותר ויותר אימצו בחום את הגינון הטיפולי ואת הטיפול בעזרת טבע המשלב גם בעלי חיים . בתי ספר באור עקיבא, ברעננה, בהדסה נעורים ,בקיבוצים ומושבים רבים בארץ משלבים גינה טיפולית ואלמנטים רבים מתחום נרחב זה של טבע וגינון טיפולי.
ניתן למצוא היום חממת גינון טיפולי ושיקומי בתל השומר, בבית לוינשטיין, במרכז לשיקום הנפש בפרדסיה, בשער מנשה ואיכילוב ובמוסדות רבים נוספים. המענה הטיפולי-שיקומי גנני ניתן לאוכלוסיות מגוונות , בהם חולי נפש, קשישים , נפגעי ראש של צהל, נגמלי סמים ,אוטיסטים ומפגרים.
הטיפול בילדים ונוער בעזרת הטבע והגינה נמצא עדיין בחיתוליו ותלוי בפתיחות והיצירתיות של מנהל בית הספר. מאידך, בצד החינוך הפורמאלי קיים זרם המתחזק והולך של מגמת שילוב טיפולים אלו במערכות החינוך הבית סיפריות בישראל.
מפעילים רבים של תוכניות טיפול והתערבות בעזרת הטבע, הגינה ובעלי חיים פועלים כבר שניים בארץ. מובילה בתחום זה חסות הנוער וספורט אתגרי דרך "אתגרים" ו"נירים".
המשותף לכל תוכנית הטיפול בגינון ובטבע היא האמונה שהטבע והגינה הינם כלי טיפולי וריפויי רב עוצמה, בכל מסגרת חינוכית ו-או טיפולית.
מסקנתי האישית היא שתחומי הטיפול, החינוך והייעוץ הקיימים בעולמי האישי והמקצועי אינם מתנגשים אלו באלו אלא יכולים לדור בכפיפה אחת , במיוחד כאשר הטיפול – מתרחש בגינה הטיפולית ובטבע.
-------------------------------------------------------
כותבת המאמר –
תמר בן נפתלי. בעלת M.A. מאוניברסיטת חיפה בייעוץ וחינוך מיוחד
מרצה במכללת גורדון במסלול לחינוך מיוחד, הרצתה שנים במכללת בית ברל במסלול להכשרת תרפיסטים באומנות ( בגישה הפנומנולוגית- אוניברסיטת חיפה) , מנהלת מכללת תמר-ה לגינון טיפולי ,תרפיה בטבע ושילוב אומנויות, בעלת קליניקה פרטית ומרכז טיפולי, תרפיסטית באומנות במשרד החינוך המשלבת טבע וגינון , שימשה כיועצת חינוכית, מחנכת ומורה לאומנות במערכות החינוך בישראל.
WWW.TC-TAMARA.COM