שוק העבודה בשנים האחרונות הפך למאוד נוקשה למחפשי עבודה. מחפש עבודה צריך לעבור מבחני מיון רבים, ראיונות, מבדקי אמינות ועוד. אין ספק שחיפוש עבודה הפך למורכב ולא פשוט. על אחת כמה וכמה אם אתה נמנה על קבוצת אנשים עם מוגבלויות.
נושא של זכויות נכים ועבודה עבורם עלה בשנים האחרונות, בין היתר גם בזכות חוק לרון. אך מציאת תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות היתה ועודנה מאוד מורכבת ומסובכת. למה? כי למעסיקים רבים יש הרבה דעות קדומות. כי בתי עסק אינם ערוכים לקבלת עובדים שהינם נכים (התאמה של כיסא גלגלים למשל וכדומה).
אחת מהתעשיות הרבות בישראל המשוועות לעובדים הינה תעשיית ההייטק. רבים חולמים על עבודה בהייטק, אך לא לכולם יש את הניסיון, ההתאמה וההכשרה המתאימה.
מהיכרות מעמיקה עם התחום, בצד המגייסת, ארגונים רבים מוכנים לבצע הכשרות כדוגמאת קורס פיתוח תוכנה לאוכלוסיות שונות על מנת לגשר על הפערים וצורכי הגיוס הקיימים. חברות מיקור חוץ רבות מכשירות נשים חרדיות או גברים חרדים על מנת לשלבם בארגונים שבסופו של דבר גם יבצעו התאמות לאוכלוסייה זו. כלומר – להכשיר מטבח, לקיים הפרדה בין גברים ונשים, המצאת משרה מתאימה לאימהות על פי השעות הנוחות להן ועוד. בדומה לכך ישנו קורס פיתוח תוכנה לאנשים בעלי מוגבלויות. השאלה היא האם ארגונים מתאימים עצמם לנכים כפי שהתאימו עצמם לאוכלוסייה החרדית? האם מעסיקים יוכלו להיפטר מהדעות הקדומות ולקבל אנשים עם מוגבלויות פיזיות – אך בעלי כישרון, אינטליגנציה, מוסר עבודה ומוטיבציה להוכיח עצמם (לעיתים אף גבוה מהאדם מן השורה)?
האשמה איננה כולה אך ורק אצל המעסיקים. מעסיקים חוששים מחוסר ידע ומודעות. זו נגרמת מאי קידום הנושא על ידי הממשלה בסופו של דבר. אין שום סיבה שתהיה אפלייה מתקנת לאוכלוסיות מסויימות של מחפשי עבודה מחד, ומאידך, מאנשים עם מוגבלויות תהיה התעלמות. הרי השורה התחתונה שמעסיק בוחן היא התוצאות, ההספקים של העובד, איכות העבודה. אין שום סיבה שלא לבחון זאת אצל אנשים בעלי מוגבלויות.
היבט נוסף של הנושא, הוא יצירת מנגנון "משומן" לגיוס של אנשים עם מוגבלויות. זאת אומרת – איסוף של ארגונים רבים המכשירים עצמם להעסקת עובדים בעלי מוגבלויות ורוצים לסייע גם לבעלי מוגבלות פיזית. הללו יוכלו לקבל ולהכשיר אנשים שיוכלו לתרום לארגון לטווח ארוך עם נתינה אינסופית.